 |
לא כל כך ברורה לי הכוונה שלך אבל מה שאני ניסיתי להראות זה את הקשיים במעבר מהמרחב המתימטי למרחב המציאותי. בהרבה מקרים תמצא שאנשים עוברים מהמרחב המתימטי למרחב המציאותי ללא שום נסיון להוכיח שהתנאים במרחב המתימטי, שעליה התבססה התאוריה, אכן מתקיימים גם במרחב המציאותי. זה קורה לא רק בתורת המשחקים אלא בכל נושא אחר, למשל הנדסה. אם נקח לדוגמא את תורת המשחקים הרי יש לה צד מתימטי טהור שבו אפשר להגדיר הרבה דברים וכל עוד לא סותרים את ההנחות הכל בסדר ומתנהל יפה. יש להניח שתורה זאת הומצאה גם במטרה לנסות לאפיין ולפתור בעיות מציאותיות. לכן בשלב מסוים יש נסיון למעבר מהמרחב המתימטי למרחב המציאותי. כאן מתחילה הבעיה שלא כל ההנחות שפעלו במרחב המתימטי גם פועלות במרחב המציאותי. לא רק זה יש להניח בוודאות שההנחות במרחב המתימטי לא לקחו בחשבון אל כל האפשרויות במרחב המציאותי כי פשוט יש יותר מידי אפשרויות וקשה יהיה לפתור את הבעיה או אפילו להציג אותה. ובעניין אחר אפשר להניח אפשרות כלשהי במרחב המתימטי, כמו שהראת, אבל אין ביטחון שבמרחב המציאותי המוכר ישתמש באפשרות הזאת. אף אחד לא יכול לחייב את המוכר להשתמש בתנאים של המרחב המתימטי.
לכן הבאתי כדוגמא את המילה ''זהה''. אפשר להגדיר אותה בקלות במרחב המתימטי ללא בעיות, למשל, רשימה של עשר נקודות, אבל כשזה מגיע למרחב המציאותי זה לא מוגדר בכלל אלא אם כן יהיה מפרט מדויק שכולם, המוכרים וציבור הקונים, מסכימים עליו. כמובן שזה לא מתקבל על הדעת שיקרה לכל הפחות במרחב המציאותי. מצד אחר במרחב המתימטי אפשר להניח שהמוכר אכן באמת מוכן לתרגיל ההחזר כפי שהובא בכתבה אבל זה לא אומר שבמרחב המציאותי הוא יהיה מוכן לעשות את זה. עדיף יותר להתחיל מההנחה שהמוכר רוצה להרוויח כמה שיותר וכל דרך כשרה ולכן כל התרגיל שבו הוא מפסיד כסף או לא מוכר כלום לא מתקבל על הדעת שיתקיים לכל הפחות במרחב המציאותי. ולכן כל הדיבורים על קרטלים וכו' נשארים במסגרת המרחב המתימטי ולא מגיעים למרחב המציאותי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש