בתשובה לברקת, 28/08/06 23:38
405450
פוליטיקלי קורקט • בתשובה לברקת יום ג', 29/8/2006, 0:36
לא מבין למה נטל ההוכחה עלי, אבל את נטל ההפרכה אקח: עפ"י תאוריות ההתקשרות המודרניות, אם לקחת אותן ברצינות, (ולא אלו של Bowlby ממלה"ע השניה), לרך הנולד חשובה דמות התקשרות *כלשהי*, שיכולה להיות אם, אב או דמות מטפלת אחרת. כלומר, יש צורך בסידור לילד, אך לא בהכרח דרך האם. כלומר, אין שום הצדקה למתן חופש לידה לאם, ואין גם בדל של ראיה (אם כבר, ההיפך), שמתן חופשת לידה מעודדת ילודה. מסקנה: אם רוצים להשאיר את הנשים במעגל העבודה למרות נטייתן הטבעית להרות מדי פעם, יש צורך בתשתית תחליפית נאותה. זו מגיעה מעצמה, בד"כ, עם ביטול מימון המדינה לחופשת לידה, ומתקיימת בה אפילו תמיכה לנזקקים (מה זה משנה עפ"י אלו קריטריונים. אפשר להגיד, לצורך העניין, שכל מי שמתחת לקו העוני זכאי לתמיכה זו חינם). תשתית כזו, דרך אגב, משפרת את החינוך גם לאחר שלושת החודשים הראשונים.

תורך.

לילה טוב.
405477
היא • בתשובה לפוליטיקלי קורקט יום ג', 29/8/2006, 9:58
לפחות בטקסט של Bowlby שעדיין מצוטט בחוגים נרחבים "Attachment and Loss", גם הוא מדבר על Caretaker ולא חשוב אם זו הורה ביולוגי או מישהו אחר. מה שכן, מהמובאות שהוא מצטט, בין השאר ממחקריהם של אנה פרויד ושות' ניתן בהחלט להסיק שהפעוט (בהם מתוארים ילדים עד גיל 6) זקוק ליחסים אינטנסיביים עם דמות אחת יציבה שמעניקה לו חום ואהבה. פרידה מדמות שכזו ושהייה בתנאי פנימיה מתוארת על ידי חוקר זה כגורמת לאבל כרוני אצל הילד.

מאז המחקרים הללו, ההעדפה שהיתה במדינות רבות לשלוח ילדים שיש להם משפחות לפנימיות ירדה מאוד.

אז האלטרנטיבה היא לא סידור כלשהו. מדובר בגיל הינקות במטפלת או אומנת, מסוג הדברים שמשפחות עשירות יכולות להרשות לעצמן, והמדינה בשום אופן לא יכולה לממן. וגם במקרה זה, כשהתינוק מנותק מהאם, אתה מוותר על הנקה.

וכשהתינוק גדל והופך לפעוט, מדובר במעונות יום, ואיזשהו caretaker צריך לאסוף את התינוק אחרי הצהריים ולהמשיך להעניק לו יציבות, חום ואהבה. מצדי, שיהיה האב.
405481
ברקת • בתשובה לפוליטיקלי קורקט יום ג', 29/8/2006, 10:22
אני לוקחת ברצינות גם את בולבי. מה רע בו? הנה קישור שמתמצת את מה שהוא אומר: http://www.psypress.co.uk/pip/resources/slp/topic.as...

גם הוא אמר, כבר אז, שבחודשים הממש ראשונים התינוק מסוגל להתקשר לכל אחד (ראה טבלה בקישור לעיל). נו, אז? על פי הידוע לי, הסברה המקובלת היא שמדובר במנגנון שמגן על יכולת התינוק לשרוד במקרה מוות של האם סמוך ללידה. מדובר בפעולה במוד "מצב חירום", ומאוד תמוה להמליץ עליה כברירת מחדל לאוכלוסייה כולה.

בשום מקום לא מצוין שהתקשרות בטוחה עם דמות אחרת (נאמר מטפלת) באה על חשבון ההתקשרות עם האם או ההורים. קראתי עכשיו אפילו שהתקשרות בטוחה עם דמות מטפלת קשובה ואוהבת יכולה לסייע ולתקן במקצת את דפוס ההתקשרות עם האם, במידה שהוא בעייתי. אבל המסקנה אינה ש"מטפלת זה מספיק ולא צריך אמא".

וכמובן, סליחה מראש, מה לגבי ההנקה? האם אינך רואה כל יתרון רגשי ובריאותי לילד (פחות ימי מחלה לו ולאם) בהנקה? שהרי הנקה ישירה מצריכה שהות רצופה או לפחות תדירה עם היילוד בחודשים הראשונים לחייו? אומנם את חלב האם אפשר לשאוב (אם כי השאיבה תוריד לפחות שעתיים מזמן עבודת האם בשבועות הראשונים, ואני כבר לא בטוחה שישתלם למעביד להעסיק אותה, או ישתלם לה להעסיק מטפלת). אבל משק החלב האמהי מתייצב עד גיל ששה שבועות של התינוק, כך שהפרדה לשעות ארוכות לפני זמן זה, סביר שתגרום לפגיעה בייצור ואולי אף לחיסול ההנקה (אם כי אולי אתה בעד צריכת מטרנה, מה שתורם לצמיחה).

כל זה ולא אמרנו מילה על רגשות האם ויכולתה לתפקד בעבודה למרות הפרדה ארוכה מהתינוק: הורמונים, דאגה, סידורים לוגיסטיים, שאיבות חלב (ואם לא שאיבות זה הזמן לגודש) וכולי. ראיתי אמהות לבני 3 חודשים שמתקשות לתפקד בעבודה בגלל הגורמים הללו, אז אמהות לבני 3 ימים?

אין לי כוח לקשר כל מחקר למקומו הרלוונטי בתגובה, אז ראה שלל מחקרים ‏1. ולא טרחתי אפילו לחפש מחקרים על day care קולקטיבי, שיש לו בעיות משלו, אלא התמקדתי בהפרדה בין התינוק והאם, בהנחה שיש דמות מטפלת חלופית סבירה.

* * *
אני מניחה שאם כולם יחשבו כמוך, הרעיון הזה ייכנס לראש הקולקטיבי, האינסטינקטים האמהיים יוחנקו במידה זו או אחרת של הצלחה, והמכונה תנוע קדימה למרות החריקות הצורמות. כך זה בהרבה מקרים שבהם ה"תרבות" מנסה לחנוק את ה"טבע".

ולסיכום, הגישה שלך מעניינת. אתה ליברל בכיסך אבל ריכוזי בכל היתר: בעצם אתה כופה את מודל יחסי המשפחה הרצוי בעיניך על כלל האוכלוסייה, כברירת מחדל, ממש כמו בקיבוצים בשעתם. רוצה לומר, אצל יעקב, שמאמין באוטונומיה הורית ומשפחתית, דבר כזה לא היה קורה :-P

‏1 שלל מחקרים בסדר אקראי (הגעתי עד עמוד 5 בתוצאות החיפוש, מתוך 8 עמודים):

לתאומים יש הנחה:
405483
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ג', 29/8/2006, 10:41
זה לגמרי היפותטי, ובכל זאת: בעבר הלא רחוק, היו מטפלות שתיפקדו גם כמיניקות. יש להניח שבמשק שיתפתח במבנה מסויים, תוכל להתקבל בסופו של דבר נורמה בה האמהות עובדות והמטפלות משמשות במשך חלק מן היממה (כשליש?) כמיניקות.

היפותטי, היפותטי! (אבל אפשרי)
405489
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 29/8/2006, 11:03
אני לא פוסלת מעיקרו את הרעיון של מטפלת מינקת.
אבל על איזה עבר אתה מדבר? אנא הגדר. אם אתה מתכוון לזמן שהיו שולחים ילדים למינקת בכפר, יש נתונים מבהילים על שיעורי התמותה של תינוקות כאלה (לא בהכרח בגלל טיפול רגשי לקוי אלא בגלל שהמינקת היתה נותנת עדיפות לתינוק שלה קודם כל). זה לא בהכרח דוגמה טובה למקרה שלנו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות