|
לא קראתי לארי ניבן מאז האנתולוגיות של אסימוב בגיל 12 בערך.
תמידית, זה אומר שהן במצב של גירוי תמידי, שיכול להתפרק גם עשרות פעמים ביום. מן הסתם אחרי כל התפרקות (חלופה טכנית למילה אורגזמה, שבטח כבר איבדה את משמעותה עבורן) חלה ירידת מתח מסוימת, אבל אחרי זמן קצר מאוד הגירוי מתחיל שוב. הן פשוט נאבקות כל הזמן בגירוי הזה, שאי אפשר לשכך אותו.
אחת הנשים מצאה מפלט כאמור בעבודות בית בלתי פוסקות, בעיקר שאיבת אבק, שהסיחו את דעתה. השנייה, נוצרייה אדוקה מאיזו קהילה שמרנית (מסכנה, איזה דיסוננס) נלקחה שוב ושוב לכומר שיוציא ממנה את ה-evil. כל מיני כאלה. מדובר בנשים ספורות בכל אמריקה ובעוד כמה בודדות בעולם, ורק לאחרונה הן שמעו זו על קיומה של זו (היו לתסמונת ראשי תיבות אבל שכחתי אותם)
|
|