בתשובה לגיא וינר, 24/04/00 11:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה הקשר לרב עובדיה? נו, אז הוא אמר דברי שטות, הוא לא מיצג את התורה כולה. (הוא אמור(. כשצריך לחכות בין בשר לחלב יש את ריסון היצר, כשצריך ליטול ידיים לפני שאוכלים לחם, כשאסור לגעת באישה ובעוד הרבה מקומות יש ריסון. האדם הוא אומנם פאר היצירה אבל אפילו יתוש נברא לפנינו - אל תהיה גאוותן. מותר האדם על הבהמה ולכן מותר לנו לאכול חלק מהן ולהשתמש בהן לצורכי עבודה אבל אסור לנו להתעלל בהן בשום צורה (למשל "לא תחסום שור בדישו". ..אם זנות לא היתה נחשבת לדבר מאוס היו *בצדק* הרבה יותר זונות.. הגירושים בכוונה נחשבים לכתם אצל הדתי וכך זה צריך להיות. בגלל האיסורים שהזכרתי יש גם הרבה יותר סיכויים להצלחה בנישואים. ריבוי ילדים סממן של חברות מפגרות? החברה שלך היא המפגרת אם היא גורמת לך לחשוב כך. החרדים לא רואים את עצמם כעניים אלא כמסתפקים במועט והם מעדיפים עוד אח מאשר עוד כסף. נכון, איני מכיר את היהדות הרפורמית. אף אחד לא יודע מה רוצה היושב במרומים בעיקר מכיוון שהרצונות שלנו לא דומים לרצונות שלו. אנחנו כן יודעים מה הוא ציווה אותנו לעשות ולפי זה אנו קובעים מה צריך לעשות. אנחנו לא קובעים מה צריך לעשות כדי שיאהבו את הדת שלנו. הדת היא לא בגד בחלון ראווה. טוב אם אנשים יחזרו בתשובה או יתגיירו אבל אסור לשנות דברים במטרה להקל את התהליך. היו פסיקות אמיצות והן פסיקות בגלל שהתקבלו ומסיבה טובה. כן, יש גם דתיים מטומטמים, נו אז מה? חכמה גדולה להביא דוגמאות מאנשים קיצוניים. אין התנגשות, יש הלכה ברורה. אז כתוב בהגדה "שפוך חמתך על הגויים". מדובר על צוררי היהודים כמובן ואנו לא ממהרים לזרוק מסורת. פסיקה של רבנים היא לא קדושה לנצח. אחרי שסיננתי את השטויות, לצערי אני רואה שלא נשאר הרבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשאני מחכה בשקט עד שהלזניה שלי תהיה מוכנה בתנור, זה ריסון היצר. איזו מין שטות זאת? גם כשאני מחליט לשבת בבית ולקרוא ספר במקום לצאת החוצה ולאנוס בחורה זה ריסון היצר. לא? (אגב, אני, מסתבר, יכול לפחות לרסן את היצר שלי בלי לדרוש מהנשים לשתוק וללבוש בגדים ארוכים). היתוש נברא לפנינו בפרק א', אולי, אבל בפרק ב' הוא נברא אחרינו, אז בא לא נהיה פסקניים מדי בנושא. "לא תחסום שור בדישו" נראה לי שנועד יותר כדי להגן עליך, לא על השור. משהו כמו "ברייק פור מוס, איט קן סייב יור לייף". בטח שהיו הרבה יותר זונות, כי אם לא היו אומרים לכם שאסור לשכב עם זונה, לא היה מעניין אותכם שמדובר בד"כ בנשים מנוצלות ומשועבדות, ושלא ממש מדובר במקצוע מבחירה. ממש *בצדק*. ה"הצלחה" בנישואין היא לכל היותר הצלחה להסתיר את הכשלון. התרבות החילונית היא יותר מוכוונת-אושר ופחות מוכוונת-מצוות, ועל כן, כשזוג רואה שנגמר הסוס לזוגיות שלו, הוא אומר (לפעמים יפה) שלום, והולך לדרכו. אולי יש פחות "נישואין מוצלחים", אבל יש יותר אנשים מאושרים. כן, ידידי, ריבוי ילדים הוא סממן של חברות מפגרות. איפה יש ריבוי ילדים? במדינות האיסלמיות, במדינות העולם השלישי, ובציבורים הדתיים בישראל. איפה יש לאנשים שניים וחצי ילדים? אירופה, אמריקה. איי רסט מיי קייס. אחזור שוב על דברי - ריבוי ילדים נועד בעבר להתמודד עם העובדה שמרבית הילדים ימותו לפני הגיעם לבגרות (או למצוות, אם תרצה), ובוודאי לפני שיספיקו להביא ילדים לעולם בעצמם. היום הבעיה הזאת לא קיימת. ריבוי הילדים, אם כן, הוא שאריות מעידנים שחלפו כבר. חברות מפגרות נלחמות בתמותת ילדים בעזרת ריבוי ילדים. חברות מתקדמות נלחמות בבעיה ע"י חיסונים, תרופות, ניתוחים, הגיינה, ושאר הפיתוחים המבריקים של הרפואה המודרנית. זה יפה מאוד שהם מסתפקים במועט ומעדיפים עוד אח במקום עוד כסף, במיוחד לאור העובדה שאת הכסף שיקבל העוד אח הזה, ולעיתים קרובות גם הכסף שמקבל ה"מסתפק במועט", משלים אני ואבא שלי והחברים שלי. מילא אם הייתם מסתפקים במועט שאלוהים נותן לכם, אבל כל עוד ה"מועט" הזה מגיע ממני ומהמדינה, זכותי לצעוק חמס. שלא לדבר על לצעוק "חאלס!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו הטיעון לגבי ריבוי ילדים לא ממש לוקח... אם כיום מספיק 2.5 ילדים בממוצע לשימור המין האנושי וחריגה משמעותית למעלה או למטה תגרום לשואה אקולוגית או להכחדת המין האנושי (בהתאמה) זה לא צריך להוות שיקול בשאלה האם אדם מסויים רוצה משפחה גדולה. הרי אתה וודאי לא בא לטעון שסטנדרט ילדים במשפחה אצלך הוא תוצא של שיקולים אבולוציוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל אחד הפקטורים בשיקול הזה (שאינו קיים עדיין, כי עוד יש לי כמה וכמה שנים עד שהנושא יהיה רלוונטי) הוא יכולת התמיכה שלי, וכמות הילדים האופטימלית הנובעת מזה. נכון שאם אני אגלה שבאופן מיטבי, אני יכול לתמוך ב-0.7 ילדים, אני עדיין עשוי להביא 2 לעולם, אבל אני בטח שלא אביא ארבעה או חמישה. בכל מקרה - אחד הדברים שהוא בוודאי לא שיקול אצלי, הוא כמה ילדים עשו אנשים לפני 3000 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב האופטימלי כרגע בעולם המערבי הוא דווקא יותר לכוון ה-1.9, והורדה משמעותית לטווח קצר דווקא לא תזיק. אותו אדם שרוצה משפחה גדולה בדרך כלל גם לא מצליח לתמוך בה, וממילא לא חושב על העתיד שבו ילדיו הוא גם הם יגדלו וירצו משפחה גדולה וילדיהם וילדי ילדיהם כנ"ל. המדינה, כמו גם העולם, לא מסוגלת לתמוך בכמות אינסופית של בני אדם - שאל כל אקולוג מתחיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, מלתוס אמר זאת לפני כמה מאות שנים. כמדומני שאמירתו המקורית היתה כי מלחמה היא בלתי-נמנעת. זאת מפני שהאוכלוסיה גדלה באופן אקספוננציאלי ואילו ייצור המזון גדל רק באופן לינארי. ובלי להלשין, מישהו שמפרסם ב-THREAD הזה כתב סיפור מאד יפה על מלתוס (רמז רמז...). אגב, בקשר למספר הילדים ה"אידיאלי" (וכן, אצל אנשים מסויימים זה אכן מצב של אידיאולוגיה, החלטה על מספר ילדים!), חלק אמרו שהמספר הוא שניים. כל זוג מוליד את שני מחליפיו עלי אדמות. אולם יש בעייה בכך. הבעייה היא שגיל ההולדה הוא קטן בהרבה מתוחלת החיים. אותו זוג שיוליד רק שני ילדים, יזכה לראות בממוצע במהלך חייו גם ארבעה נכדים וגם כנראה שמונה נינים (תלוי בגיל ההולדה ובתוחלת החיים המתארכת...). כך גם עם ילדיו וכו'. בפועל תהיה "זחילה" של גודל האוכלוסיה כלפי מעלה. לעומת זאת ילד אחד מבטיח שמירה על מספר אנשים במקרה של זמן-חיים כמעט אינסופי. כל אדם יראה בממוצע חצי ילד - (כלומר ילד אחד שמשותף לו ולהורה השני), רבע נכד, שמינית נין, וכו'סה"כ בממוצע צאצא אחד... המספר המדוייק הוא אכן תלוי בסטטיסטיקה הנוכחית. מסיים את פינת השעשועים המתמטית, - אסף נ.ב. כמובן שלא דיברתי על ההשלכות החברתיות המרתקות של חברה ההולכת ומזדקנת אשר בה מספר הצעירים קטן מכדי לתמוך נכונה בזקנים - נושא מרתק בפני עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סיפור? איפה אפשר לקרוא אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר באמת לרב עובדיה? מי אמר עובדיה? למה הוא שוב נדחף? אני קראתי את התנ"ך. לא זכור לי בו איסור על הדלקת חשמל בשבת או גיוס לצבא. הדת היהודית, כפי שמיוצגת ע"י האותודוקסיה, היא תוצר של התלמוד, הגמרא והרים של פסיקות שנכתבו בהיתבסס עליהם. ההנחה היא שיש "שרשרת של קבלה" שאומרת שכל פסיקה בתורה שבע"פ בעצם ירדה מסיני ולכן כל פסיקה של רב היא קדושה. אפשר להיתווכח על הלוגיקה הזאת אבל העובדה נשארת שגם בלי הרב עובדיה הקאנוניזציה ביהדות חרגה מכל פרופורציה. רוח היהדות פשוט נדרסת ע"י הרים של פסיקות שנפסקו כולן בידי אדם והן מבוססות בפירוש על הידע המדעי החילוני של התקופה בה הן נכתבו, ולא על ידע אלוהי כלשהוא. (שוב, להוכחות מלומדות בנושא כדאי לפנות ל"דעת אמת") ואגב הרב עובדיה - מי מבטיח לי שבעוד כמה שנים ה"דברי שטות" שלו לא יעברו קאנוניזציה דומה ויהיה "מצוה מדרבנן" להיתנגד לבג"צ ולהצביע ש"ס? בסביבה שבה פסיקה של רב היא קדושה, רב שמדבר שטויות הוא דבר מסוכן מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובתשובה לדובי קננגיסר: האם תהנה מהלזניה שלך לפני שהיא מוכנה? האם רצית אי פעם לאנוס מישהי? אני מניח שהתשובה לשתי השאלות היא לא. לעומת זאת: מה מונע ממני לראות טלוויזיה בשבת? מה מונע ממני לאכול חלב אחרי בשר? מה מונע מהאיש לגעת באישתו? בכל אחד מהמקרים לעיל הפעולה אף תביא עונג אבל בכל זאת ההלכה אוסרת. ריסון. כשהשור עובד בשדה הוא לפעמים רוצה לאכול והתורה אוסרת לרדות בו להמשיך את עבודתו. אם אפשר לרתום את השור למחרשה אפשר גם להורות לו מה לעשות מבלי להיפגע. שכחתי לציין את העובדה שאנחנו מבצעים ניסויים רפואיים בבע"ח, האם גם לזה אתה מתנגד? אנו מעל לבהמה ובכל זאת אסור לנו לעשות בהן מה שאנו רוצים. לצערי יש נשים שבעל כורחן שועבדו לזנות, כמובן שלא התכוונתי אליהן. התכוונתי בדוגמתי לומר שכל מהלך הנישואים אצלכם הוא גרוע ואל לכם לקבל את הגירושים כדבר לגיטימי. בתרבות הדתית לא רוצים את זאת שנראית טוב בביקיני. יחסי המין מחזקים את הקשר , לא בונים אותו. ענית לטענתך. במדינות העולם השלישי אחוז הילודה גבוהה מסיבות שונות. פה הסיבות אינן קימות. יש אלטרנטיבה לשניים וחצי ילדים ואתה בהחלט יכול שלא לאהוב אותה אבל אינך יכול להחליט שהיא מפגרת. גיא וינר: כשמדליקים את האור בונים מעגל חשמלי ואחת מל"ט אבות מלאכה היא האיסור לבנות. אין איסור להתגייס לצבא אלא, בעיניהם, מצווה גדולה של לימוד תורה בשביל עם ישראל שהוא ברובו חילוני. הפסיקות אינן מבוססות על ידע מדעי אלא על התורה הכתובה ועל התורה שבע"פ שמשלימה את התורה שבכתב. "מצווה דרבנן" לא נקבעת לפי רב אחד אלא לפי הרוב. ובקשר לשתי ה"פסיקות" שהזכרת, הן לא בדיוק פסיקות. הידע שלכם בתורה הוא חלק קטן מהתמונה הגדולה. תטעו אם תנסו להשלים כל כך בקלות את החסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום יניב. גם אני באתי להציק לך. מה שמונע ממך לראות טלוויזיה בשבת היא החלטה שרירותית שהחלטת (או שהורי הורי הוריך החליטו ואתה פשוט המשכת) עליה. הבעיה היא שבדרך כלל בתרבות החרדית, המגמה היא לנסות לעצור בעד כל שידורי טלוויזיה בשבת. איפה ריסון היצר, אם אין טלוויזיה בשבת? איפה ריסון היצר המיני, אם נשים חייבות להתלבש "בצניעות" 24 שעות ביממה ואסור להן באופן כללי לעשות כלום שיעורר בטעות את יצרו של הגבר המסכן? אתה רוצה להמנע מאכילת אוכל לא כשר, חופשי. עלי, כמו שאומרים אצלנו. אבל למה אני חייב לקנות סטוקים של פיתות שבוע לפני פסח, כי אסור למכור אותם בשום עסק יהודי? ריסון היצר הזה שאתם כל כך מתגאים בו לא מספיק לכם בשביל לשמור מצוות? אתם חייבים לדחוף בכוח חוקים מיותרים ומזיקים כלכלית, רק כדי שלא תעמדו בפיתוי? יופי. אז לא חסמתי שור בדישו. סתם הקפדתי על שחיטה כשרה ואכזרית במיוחד. איפה כאן בדיוק מניעת הסבל מבעלי החיים? ואגב - תתפלא, אבל לא זכור לי שנפרדתי ממישהי (או שהיא נפרדה ממני, למרות שזה דווקא אפשרי) בגלל שפתאום היא הפסיקה להראות טוב בבגד ים. זוגות חילוניים מתפרקים, לפני או אחרי הנישואין, פשוט בגלל שהם לא מסתדרים. זה קורה, אתה יודע. קשה לי להאמין שזוגות שנפגשו בשידוך, מבלי להכיר אחד את השני ממש לפני הנישואין, חיים באושר עמוק לשארית חייהם. הסיבות של הציבור החרדי הן הרבה יותר קונקרטיות, אני מודה - לפני חמשת אלפים שנה, בזמן שמשך החיים הממוצע היה כ-40 שנה לכל היותר ואחוזי ההשרדות היו נמוכים עד לכדי עשירית או פחות ממה שהם היום, מישהו אמר לכם שאתם צריכים לפרות ולרבות. טוב לראות שאתם עדיין חוששים שתאכלו ע"י דוב בדרך לעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מונע מבעדך לדרוך על הרווחים בין המרצפות כשאתה הולך ברחוב, כלום. ואתה מן הסתם דורך עליהם לפעמים. מה מונע מבעדך ללבוש סוודר בימי שלישי? גם כן כלום ואתה עושה את זה לפעמים. האם אני יכול להסיק מכך שאתה חסר יכולת ריסון? אני יודע שזה נשמע לך טיפשי אבל בעיני לא לאכול חלב עם בשר טיפשי כמו לא לשתות קפה עם ביסקויטים, ואיסור על אכילת חזיר הגיוני בעיני כמו איסור על אכילת מלון. המושג "בנית מעגל חשמלי" הוא מושג חסר משמעות אם כבר הביטוי צריך להיות סגירת מעגל (ולכל הידוע לי סגירה אינה אחת מל"ט אבות המלאכה שכן גם האדוקים שבדתיים סוגרים דלתות בשבת). באשר לסגירת מעגל חשמלי, כשאתה לובש סוודר ביום שבלחות בו נמוכה (בחורף הלחות נמוכה כמעט תמיד) נוצר בו חשמל סטטי שמתפרק בכל פעם שאתה נוגע בגוף מוליך גדול (למשל פותח ברז או לוחץ יד של מישהו אחר) לפעמים אפילו אין צורך ממש לגעת באותו גוף מוליך ומספיק רק כמעט לגעת בו. הפירוק החשמלי הזה הוא סוג של סגירת מעגל חשמלי בדיוק כמו הדלקת נורה חשמלית. מזל שהרבנים אינם בקיאים בפיזיקה אחרת היו אוסרים על לבישת סוודרים ובגדים המכילים סיבים אלסטיים בשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יניב, אני רוצה להימנע מהפיכת הדיון הזה לדיון קנטרני ע"י הבאת כל מיני דוגמאות לפסיקות והלכות משונות, לכן תן לי לשאול אותך שאלה יותר כולללנית: אתה טוען שפסיקות אינן מבוססות על ידע מדעי אלא על התורה. השאלה היא, כיצד אפשר להימנע משימוש בידע מדעי כאשר פוסקים הלכה הנוגעת למאורע מודרני? (למשל גילוי החשמל, התקדמויות ברפואה, שינויים פוליטיים וכו') ואם יש צורך בידע כזה כדי לפסוק, מדוע פסיקות עתיקות יותר אינן עוברות ריענון כאשר מתגלות עובדות חדשות? ביינתים פתחנו פה נושא מספיק גדול למאמר שלם. אופס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סיננת שום דבר. ראשית אתה מודה "איני מכיר את היהדות הרפורמית" ולפיכך אני מניח שגם לא את התנועה הקונסרבטיבית, הרה-קונסטרוקטיביזם של הרב קפלן וקהילות "מבקשי דרך". לאחר מכן אתה מטיח צרור משפטים שלמדת בקונטרסים של "דע מה תשיב לאפיקורוס", משפטים שלפעמים מתאימים לטענות באופן קלוש. הבה ננפץ אותם אחד לאחד: 1. איננו יודעים מה רוצה היושב במרומים - טוב, בנקודה זו אנחנו מסכימים אף שבתגובתך הקודמת רמזת לזה שהאורתודוכסים דווקא כן יודעים. 2. "אנחנו לא קובעים מה לעשות כדי שיאהבו את הדת שלנו". א. נכון זו לא הסיבה, הסיבה היא כדי שנוכל *אנחנו* לחיות בה גם בעולם מודרני, שנוכל *אנחנו* להיות גאים בה בפני עצמנו. ב. מה רע אם גם יאהבו אותנו? 3. "אסור לשנות דברים על-מנת להקל את התהליך (של ההתגיירות)" - למה? האם עדיף התיאטארון שעושים מתגיירים כדי להציג את דתיותם המופלגת באודישן של רבנים? האם לא היה מכובד יותר לגייר בלי התיאטרון הזה? 4. "היו פסיקות אמיצות" עד לפני 200 שנה. מאז - נאדה. 5. "שפוך חמתך" - בלי אפולוגטיקה מיותרת. בשעה שנכתבו הדברים היתה סכנה גדולה. הטקסט האלטרנטיבי שהבאתי הוא מן המאה השש עשרה, יותר עתיק מהרבה פיוטים בהגדה, אז אל תקשתקש על "מסורת". למה להתעקש על ביטויי שנאה כשאפשר להמירם בטויי אהבה (גם אם לא מסורתיים)? מה רע באהבת הבריות? בדרכי נועם? 6. פסיקה של רבנים היא לא קדושה לנצח - נכון! אין שום קדושה במסורת! לסיכום - כדאי לך להכיר יהדות אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור תגובתו היפה של י. לאו לא ארחיב רבות בפשר ההלכות של היום, מי שרוצה מוזמן לפתוח ספר ולמצוא שם תשובה לכל שאלה. אענה על הטענות שאולי לא נמצאות בספרים המקובלים: אם יש איזושהי מגמה להפסיק את שידורי הטלוויזיה בשבת זה כדי שלא תהיה עבודה ממלכתית בשבת מצד המשדרים. ע"ע טורבינה. לצניעות יש השלכות תרבותיות נרחבות. היא ערך גם לגבר וגם לאישה. לא חשבתי לרגע אחד שתעזוב מישהי בגלל שהיא הפסיקה להראות טוב בביקיני. הטעות היא שהקשר מתחיל מהסיבה הזאת, מושתת ברובו על סיבות דומות ולכן כשהקשר צריך לעמוד במבחן פתאום רואים שאין על מה לדבר ושהקשר כבר מיצה את עצמו. אסור למכור חמץ למאפיות שרוצות לשמור את תעודת הכשרות. התרבות היהודית היא תרבות של ריסון מכיוון שאנו לא עושים רק דברים שמביאים לנו תועלת באי עשיתם. ההפך הוא הנכון. אחזור שוב, ליושב במרומים אין רצונות במובן שלנו. אין מקום להגיד שמה שלנו הגיוני גם לו הגיוני. אנו יודעים מה הוא ציווה אותנו ולפי זה אנחנו פועלים. אנחנו חיים טוב מאוד בעולם המורדני. זה רק לא קל. לא סתם קוראים לזה ע ו ל מצוות. במשפט האחרון שלך בפיסקה הכנסת את הרבה מהשקפת העולם הרפורמית: "שנוכל אנחנו להיות גאים בה בפני עצמו" יופי. לכן מותר לנו לשנות ולהקל היכן שאסור כדי שנאהב להיות יהודים דתיים. האם במאה התשע עשרה התורה היתה צריכה להרשות לדו קרב של חיים ומוות על עניין של כבוד? כיצד היו היהודים אוהבים את התורה שלהם כשבכל העולם כך נוהגים ורק אצלם לא!? אתה רואה את תהליך ההתגירות כתאטרון. האם לא חשבת שאולי הדופי הוא בך שאתה רואה זאת כך? 'הפסיקות האמיצות' שאתה מדבר אליהן הן ברובן כדי להפוך את חיי הקהילה לאפשריים. כשלא היית יכול להוציא שום דבר מפתח ביתך חיי הקהילה היו מאוד קשים בשבת. מה עשו? לא בטלו את אסור הוצאה מרשות לרשות אלא הפכו מספר חצרות לרשות אחת. שעון שבת למשל, או הפלטה של שבת, שתי המצאות ששינו הרבה מאורך החיים ודווקא כן היו במאתיים שנה האחרונות. ההגדה היא על יציאת מצריים. אחרי שהמצרים ,עינו אותנו. מאוד לגיטימי להוסיף "שפוך חמתך". "תן אור לגויים" אנו אומרים במקומות אחרים. כשאין סיבה לבטל פסיקה של רב לא מבטלים. חשוב שיאהבו אותנו ולכן חילול ה' זה מאוד חמור אבל אין לשנות לפי מה שנראה שהוא המקובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מידע מדויק אבל אפשר להניח שהפלטה אושרה עוד במאה השמונה עשרה. השעון שפועל על חשמל לעומת זאת הומצא רק בשנות המאה התשע עשרה המאוחרות. אפשר להניח ששעון השבת אושר רק במאה העשרים. המצאה מהפכנית וכשרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |