בתשובה לאיציק ש., 26/08/06 0:13
על הדרישה לוועדת חקירה 404902
דב אנשלוביץ • בתשובה לאיציק ש. שבת, 26/8/2006, 7:12
העלית כמה עניינים שרק הראשון שביניהם קשור לעניין שאליו התמקד הויכוח בינינו - עניין הקונצפציה הבטחונית. הקונצפציה של היום שעליה דברתי מספר פעמים היא שהנסיגה מלבנון לגבול הבין לאומי היא המרכיב העיקרי של הביטחון, ושאם למרות המצב הבטחוני הטוב שאליו הביאתנו הנסיגה תתעורר איזו בעייה די יהיה במכה אווירית חזקה וקצרה כדי לפתור את הבעייה.
בתגובה 403286 חזרתי פעם שניה על הגדרת הקונצפציה הזאת (בתגובה הנוכחית, זו כבר הפעם השלישית) וגם הבאתי שני ציטוטים מהעבר שמדגימים את שני חלקיה של הקונצפציה הזאת, דבריו של ארי שביט במאמר בהארץ:

"הנסיגה החד צדדית של ישראל מלבנון לימדה את כל מי שלא הבין זאת קודם לכן מהי חשיבותו של גבול מוכר לביטחון ישראל. מאז שנת 2000 הוכח בגבול לבנון מה כוחה של החומה הבלתי נראית של לגיטימיות בינלאומית. החומה הבלתי נראית הזאת היא אשר מגינה היום על צפון ישראל. החומה הבלתי נראית היא אשר מונעת אפילו מארגון רור כמו החיזבאללה לירות את אלפי הקטיושות ארוכות הטווח שברשותי לתוך תחומה הריבוני של ישראל" ("הארץ" 24-6-05 )

ודבריו של אבשלום וילן בנאום בכנסת:

"זה נכון שלחיזבאלה יש קטיושות שלפי מקורות זרים מסוגלות להגיע עד חיפה ולכסות את כל הצד הצפוני של ישראל, אבל כל ילד יודע שחיל האוויר והארטילריה של צה"ל הם כאלה שיכולים להגיב תגובה אחת אפיים"

בתגובה מאוחרת יותר הבאתי גם דברים של הרמטכ"ל היום שמודה שהאמין בחלק השני של הקונצפציה שהתברר כטעות, ושהוא מעריך שהדרג הפיקודי הבכיר של הצבא כולל הוא יצטרך לשאת באחריות על הטעות הזאת.

זה בדיוק מה שאתה קורא לו "קבעון" בדומה לקבעון אחר שהיה במלחמת יום הכיפורים.

נושא אחר בדבריך (שאינו קשור כלל בויכוח, כי הסכמת שערב מלחמת יום הכיפורים שררה קונצפציה מוטעית) הוא מידת הסכנה שהייתה נתונה בה אז מדינת ישראל וכוונות התוקפים.
בעניין זה אני חולק עליך לחלוטין, ואני מעריך בניגוד לך שהערבים שאפו ושואפים עד היום לחסל את מדינת ישראל בין אם זה לפני נסיגה איזו שהיא שלנו ובין אם זה אחרי נסיגות כאלה (כפי שהתברר מהנסיגות האחרונות בלבנון ובעזה).
כמו כן אני מאמין שהעובדה שמדינת ישראל לא חוסלה במלחמת יום הכיפורים הייתה נס נדיר.

והנושא האחרון שהעלית - מידת מוכנות העורף והימחים בצבא, הוא נושא שכבר דברנו עליו, ומבחינתי הוא מוצה.
בתגובה ישנה הסברתי את דעתי שלפיה גם אם מידת המיגון הייתה כזאת שמספר הנפגעים בעורף היה הרבה יותר קטן וגם אם חיילי היבשה היו מצויידים ציוד מלא והיו ממלאים את כל המשימות שהוטלו עליהם (ורק אותם) במלחמה זו בקלות ועם פחות נפגעים, הרי את הירי (שנעשה ממקומות שלא נכבשו ע"י צה"ל) אי אפשר היה למנוע, ואת שיתוק הצפון שהירי הזה היה מביא אי אפשר היה למנוע (הרי בודאי לא התכוונת לכך שהיה צריך להעביר את כל כבישי הצפון למנהרות מוגנות), ולכן התוצאה הסופית, תוצאת ההפסד הייתה דומה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות