|
||||
|
||||
מאחר ואת נטפקנית אני ארשה לעצמי: "משקפיים עבי מסגרת". טודה וסליכה. |
|
||||
|
||||
וישנה בכוונת מכוון. |
|
||||
|
||||
כשמסבירים בדיחות זה לא הופך אותן ליותר מצחיקות. |
|
||||
|
||||
לדעתי נושבת מהשיר רוח זרות שאיננה מכאן. כמובן, אפשר להתווכח מה זאת "זרות" ומה זה "כאן". יכול להיות שעם חלק מהקוראים הישראלים עדר כבשים מתקשר אסוציאטיבית עם הווי המקום. לדעתי צריך להקשיב למה שעולה מהשיר באופן כללי ואז לחפש למה אנו חשים זאת באמצעים הספרותיים שבהם השתמש המחבר, ולא להיפך, מהפרט אל הכלל. הכבשים תומכות בהרגשת הזרות שהרגשתי ממילא, ולא להיפך: שבגלל הכבשים אני מרגישה זרות. שמעתי פעם מאריאל הירשפלד על ההבדל בפרשנויות של שיר, פרשנות קטנונית נוסח "למה התכוון רש"י" ופרשנות רחבה שקולטת ושואבת את השיר כמכלול. ככה שאין לי עניין להתווכח על כבשים כן או לא. |
|
||||
|
||||
היש ישראלי יותר מ http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=3779&... ? |
|
||||
|
||||
אל תבלבל את האלמוני עם עובדות. כל הערה שאינה מתאימה לתחושה הסובייקטיבית שהוא חווה היא קטנונית ומיותרת. |
|
||||
|
||||
אכן אתה צודק. עדר עיזים יכול להיות ישראלי מאוד, כשהשיר נכתב כך. הוא גם יכול להיות אירופאי מאוד כשהשיר נכתב בשפה תיקנית פחות, שגורה פחות על הלשון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |