|
לבית בו גדלתי ברעננה פרצו לפחות שלוש פעמים. אחת מהן היתה בליל הסדר, וכשעזבנו לסעודת החג אצל קרובים מישהו העיר שהשכונה נורא ריקה ושקטה (כי כולם חוגגים במקום אחר) וזה מצויין לפורצים. הוא צדק. (אם עץ נופל ביער ואיש אינו שומע אותו, המשטרה לא באה).
פעם ירדתי מדירתי בירושלים וחיפשתי את הפיאסטה הקטנה כדי להגיע לתרגול באוניברסיטה. לא מצאתי אותה. הייתי יכול לעלות בחזרה ולוותר על השיעור (מתוך תקווה שהמכונית כן תהיה שם בפעם הבאה שארד), אבל מצפוני הציק לי שכן אני הייתי המתרגל. נאלצתי להתעמת עם המציאות המרה, לבקש ממישהו טרמפ ואח"כ ללכת למשטרה להתלונן על התנהגותה של הפיאסטה. מה שמיוחד בסיפור הזה הוא שאחרי לא פחות משלושה חודשים היא נמצאה, ברובה, באיזו שכונה נידחת בעיר. אפילו את הסוויץ' סחבו, ותקופה ארוכה לאחר מכן הייתי לוחץ על כפתור מאולתר כדי להניע אותה.
במסעדות שרות-עצמי Fresh Choice בארה"ב, אם אתם קמים לקחת קינוח או משהו, קחו את התיק איתכם. זה נורא לא נוח, אבל זה כדאי.
|
|