 |
כתומך בשירות הרכבות ומשתמש קבוע ומרוצה של קו ת"א-חיפה, עלי לציין כי בין שבע לשמונה בבוקר לא כדאי לנסות לעבור דרך ת"א ברכבת. הצפיפות בכל הקרונות, בכל הקווים, בכל הנסיבות, בלתי נסבלת. מה זה בלתי נסבלת, עמדתי ראשון בתור לעלייה לקרון (אם אפשר לקרוא להתקהלות הבהמית הישראלית כ"כ הזו תור), ולא היה לי מקום, פיסית, להשחיל רגל על מפתן הקרון (בתקווה שעם היסגרות הדלתות אוכל איכשהוא להישען עליהן). פיסית. מפאת כבודו של האייל (?) לא אזכיר את האנלוגיה ההיסטורית המתבקשת, בפרט בתקווה שעדיין אינה נכונה. בקשות שלא לעלות על רכבות עמוסות במיוחד משודרות בכריזה, מחוסר-אמון בנכונותו של הנוסע הישראלי הלחוץ לוותר על הרכבת הקרובה מתוך נוחות. עד כה הבחנתי רק בהורים עם פעוטות שהיו יורדים מרכבת עמוסה מדי.
בשעות היום האחרות, להוציא את שעות החזרה מן העבודה בכיוון ההפוך, המצב אכן נחמד ומומלץ בהחלט לשימוש.
באשר לאמינות הקווים, אני מעריך שברבע עד שליש מנסיעותיי דווח בכריזה על איחור אחת הרכבות הצפויות, בעיקר בבקרים. בכל סמסטר יוצא לי לאחר להרצאה הראשונה מספר פעמים כתוצאה משיבושים בלו"ז הרכבות. לא נורא, אך בהתחשב במספר המסילות והקווים בארצנו הזערורית, בהשוואה להאנגרים בעלי תריסר הרציפים בכל עיר אירופית חשובה, חוסר היכולת הנוכחית להקפיד על הלו"ז ראוי לחוסר הערכה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש