בתשובה לראובן, 22/08/06 11:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החברה שמציעה לפצות את הלקוח מייד תוריד מחירים כדי שישתוו לאלו של החנות החדשה. תוצאה: כולם שוב מוכרים באותו מחיר, ואין תחרות. ההצהרה של החנות היא בעצם למתחרים הפוטנציאליים, ולא ללקוחות: "אנחנו לא נסכים שתמכרו במחיר זול יותר מאיתנו; אם תמכרו במחיר נמוך, אנו מייד נוריד את המחיר, ולכן לא יהיה לכם כל ייתרון תחרותי (אבל מצד שני, כן יהיה לכם מתח רווחים נמוך)". אם אתה פותח חנות חדשה, יש לך שתי אפשרויות: מחירים גבוהים במעט ממחירי העלות, או מחירים גבוהים בהרבה מהעלות. באף אחד מהמקרים לא תהיה זול יותר מהמתחרים (הם ישוו מחירים 24 שעות לאחר מודעת הפרסומת הראשונה שלך). במה תבחר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אתה טוען שחנות אחת "מאיימת" על השניה- אם תורידו מחירים, אז גם אנחנו נוריד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. אחד העקרונות בתורת המשחקים הוא "איום", והוא בעל משמעות רק אם ברור שיתממש (בודאות, או בסבירות גבוהה). כאן, הסבירות 100%, משום שיש לכך התחייבות פומבית בכתב ("אם לא אוריד מחירים, אפסיד עוד יותר כסף, ולכן ברור שאוריד מחירים"). זה קצת מזכיר את "מכונת יום הדין" מד"ר סטריינג'לאב: איום שברור כי יתממש. רוצה לומר, "הוצאתי מידי עצמי את ההחלטה אם להגיב או לא, ואם תעשה צעד מסוים, אגיב בודאות מלאה". כאן התוצאה היא לא השמדה-הדדית של מדינות אלא מחיקת האפשרות לתחרות מחירים אמיתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה המנגנון הזה שונה מחנות רגילה שמורידה מחירים? אם יש איזשהו יתרון לתרגיל הזה, אני חושב שהוא בתחום העברת האינפורמציה: החנות לא צריכה להתאמץ לגלות את המחירים בכל חנות נידחת בסביבה- הצרכנים כבר יעשו לה את העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנגנון הזה שונה בגלל *ההתחייבות* להוריד מחירים. נניח כי חנות A קיימת שנים, ופתאום נפתחת חנות B. חנות B יכולה למכור במחירים נמוכים יותר, ולקוות לרכוש כך לקוחות חדשים; תחרות מחירים לשמה. חנות B מקווה כי חנות A לא תוריד מחירים, ותבנה על המוניטין הקיים שלה, על מעגל לקוחות קיים, וכו'. אחרי הכל, אם חנות A מייד תשווה את המחירים, אזי חנות B לא הרוויחה כלום ממכירה במחיר נמוך יותר: אין לה שום ייתרון במחיר. כלומר, בהחלטה למכור במחיר נמוך יותר חנות B לוקחת הימור לגבי איך תגיב חנות A. הם מקווים ש-A לא יורידו מחירים, אבל צריכים להיות מוכנים לכך שאולי A דווקא כן יורידו מחירים. החחלטה על המחיר "הנכון" מבחינת חנות B כולל שיקולים כמו "אם נוריד מחירים במעט, נשיג לקוחות חדשים, ול-A לא ישתלם להוריד מחיר; אם נוריד מחירים בהרבה, ל-A לא תהיה ברירה וגם הם יורידו מחירים, אבל אולי לא למחיר נמוך כמו שלנו", וכן הלאה. ל-B יש *אי-ודאות* לגבי תגובתה של A. במקרה שלנו, חנות A מודיעה מראש, ובפומבי, ובאופן שלא ניתן לסגת ממנו: לא תמכרו במחיר יותר זול מאיתנו. אלמט אי-הודאות נעלם, מבחינת B: ברור איך A יגיבו. לכן, ל-B ברור שלא כדאי לה להכנס לתחרות מחירים, והורדת המחירים ההדדית נמנעת (לרווחת שני הצדדים, ולצערם של הצרכנים). --------------- צריך לציין עניין קשור, שלא הוזכר בספר: לפעמים חנויות מודיעות כי "אם תמצאו את אותו המוצר במחיר זול יותר, תקבלו <דמיין כאן פרס מפתה במיוחד>" – אבל תוך שימוש במנגנון אחר לגמרי: מדובר במוצר בלעדי שקיים רק בחנות זו. נתקלתי בתופעה זו עם מקררים, למשל; ישנם מספרי מודלים הקיימים רק ברשתות מסוימות, ובמפרט הטכני לא מצאתי שום הבדל בינם לבין מודלים אחרים של אותו היצרן (מודלים שכן קיימים בחנויות אחרות). היצרן/יבואן פשוט מחליף את המדבקה על מספר הדגם על המכשיר, לטובת אותה חנות וה"מבצע" המיוחד שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן הנסיבות ישתנו, נכון? כדי שחנות תוריד מחירים, לא מספיק שהיא תהיה *צריכה* להוריד (בשל תחרות) אלא היא צריכה להיות *מסוגלת* לכך מבחינה כלכלית. ההתחיבויות הפומביות האלו בעצם משדרות למתחרים : אנחנו *יכולים* להוריד מחירים, לכל מחיר שתהיו מסוגלים לעמוד בו, אז אל תתגרו בנו. החנויות האחרות יכולות להחליט האם הם סומכות על ההצהרה או שלדעתן החנות מבלפת. לפני כמה שנים הופיעו פרסומות עמוד שלם בעתונים "אני מתחייב-דירה משלכם ובמחיר X" משל קבלן מסויים בעל מוניטין ( נדמה לי שזה היה גניש ). הוא פשט את הרגל מספר חודשים לאחר מכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו נסיבות יכולות להשתנות? אם חנות A לא יכולה לעמוד בתחרות המחירים, היא תיסגר1 (משום שאם היא לא יכולה לרדת למחיר של חנות B, קל וחומר שאינה יכולה לשלם ללקוחות פעמיים ההפרש). אם יש יותר מחנות אחת עם התחייבות כזו (וזה המצב בניו-יורק), שחקן חדש ייקח הימור גדול מאוד אם יניח ש*אף אחת* מהחנויות הללו לא יכולה להשוות מחירים לאלה שלו. ----- 1 או שתפסיק למכור מוצרים מהסוג שחנות B מוכרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שהיא תוותר על ההתחיבות הפומבית. גם ל B לא *משתלם* להוריד מחירים עד מתחת לסף הרווח של A, והיא עושה זאת רק כדי לנטרל את האיום של A. אני לא הצלחתי להבין מאיפה ה"באופן שלא ניתן לסגת ממנו". ה"נסיבות השתנו" זה הומאז לבלבניסטים כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה, בעצם, משחק צ'יקן כשרק אחת המכוניות כבר נוסעת על הכביש והנהג, שמנופף מבעד לחלון בבקבוק וויסקי חצי ריק, צועק "מי גבר לנסוע במסלול הנגדי? הה?". בידו השניה הוא מנופף בדו"ח בדיקה של מ.מ.מ. לפיו למכונית אין בלמים. ___________ ואל תשאלו אותי איך הוא מוציא שתי ידיים מהחלון. באמת שאין לי מושג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו. בצ'יקן האסטרטגיה ה"רציונלית", היא לשכנע את היריב שאתה לא רציונלי. אבל זה גם מזכיר גרסא מסויימת של ה potlach האינדיאני, ואת הסיפור המפורסם 1 על הנצורים שבישלו את שארית מזונם כדי לדכא את הצרים עליהם ולשכנעם שמצבם טוב. זכרתי סיפור אחר, מימי הביניים, אבל זה מה שהצלחתי למצוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני אעשה עם עצמי? תגובה 381111 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכרתי פעם מישהו עם יד וחצי (מום מולד). ואני יכולה להישבע שראיתי אותו פעם נוסע על אופניים ואוכל גלידה בו זמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיאטרון בובות עלתה פעם הצגה ובה דמות של כנר. כנר אמתי שיש בקהל התפעל מאוד מתנועות אצבעותיה של הבובה המנגנת, שחיקו במדויק את צורת הנגינה לאותה יצירה. כשבא להביע את התפעלותו אחרי ההצגה, הראו לו המפעילים שלבובה המדוברת כלל לא היו אצבעות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הקטע עם הדירה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבלן עשה קידום מכירות לפרוייקט על ידי ''התחייבות'' פומבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה האלמוני מקודם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אחד מהם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד קורא ואחד כותב? בכל אופן, כבר הסברתי בתגובה 404175 ש"לפני כמה שנים הופיעו פרסומות עמוד שלם בעתונים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |