|
רבע שעה לכל היותר. בזמן המטח הראשון היינו, זוגתי ואני, בדרך מבניין קצין העיר - ממש לא רחוק מן הנמל - למכונית הסמוכה. שמענו את הבומים היטב, ואני זוכר את השניות הארוכות שלקח עד שחלחלה לנו המסקנה הבלתי-תיאמן שנפל מטח של טילים על חיפה (יומיים וחצי קודם היה הטיל על סטלה מאריס, אבל זה היה רק בדיחה, ורק בטלוויזיה). דהרנו למכונית, ונסענו מהר ככל שיכולנו לעבודה, באזור האוניברסיטה (זו היתה החלטה קלה: שם לפחות יש מקלט). ברחוב צר בהדר תפסה אותנו האזעקה של המטח השני, ונכנסנו לחדר מדרגות. לפי חישוב זמן נסיעה סביר, משהו באזור העשר דקות.
|
|