 |
|
 |
||
|
||||
 |
היה זה קרוב משפחה שלי, ששירת בחיל השריון. הוא נהרג ע"י טיל נ"ט, במהלך מבצע הקרקע המיותר והמבולבל, 48 שעות לפני הפסקת האש. הרגשתי צער, כעס, ואשמה. צער על גורלה של משפחתו, שכבר ידעה לא מעט שכול. כעס על הממסד שהביא למלחמה הארורה הזו, והוסיף חטא על פשע כשהחליט על מבצע קרקעי מקיף ומיותר, לאחר שכבר נקבעה הפסקת אש. אשמה על כך שכל הפעילות שלי נגד המלחמה לא הזיזה, ולא הצליחה לגרום לה להסתיים קודם לכן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
:-(( משתתפת בצערך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |