|
יפה אמרת. וכי מציאתה של אהבת אמת, לחלוק איתה את חייך, אינה דיה להיות "קושי בהצטרפות"? האם הידיעה שתישאר לבד אינה דיה להיות "קושי בפירוק"? למה להוסיף על כך חוקים רבים ומפלים לגבי טקסים והליכים? על האמצעים הדתיים נגד פירוק מתווספות שכבות רבות רבות של רגשות פרטיים ויחס של החברה (חיובי מאוד לנישואין; שלילי נגד גירושין). מדוע אם כך זקוקים לקשיים הממסדיים?
אחת התשובות היא שהקשיים בגירושין מייצגים עוד אמצעי לשליטה בנשים על ידי אפלייתן. כותבי החוקים האלה היו גברים, ומאז ומעולם היו החוקים מוטים לטובתם. כך למשל, הגבר קונה לו בנישואין מונופול מלא על רחם האישה. העונש על הפרת המונופול – חמור, ומכה בילדים החוץ-מונופוליים במשך שבעה דורות. אין אות-קלון דתי חמור מזה במשמעויותיו ובהיקפו. אפילו יהודי שעובד לבעל לא זוכה למנה כזו.
|
|