|
||||
|
||||
חשבתי/קיוויתי שזה ימצא חן בעיניו. בטח שלא חשבתי שאני צוחק על חשבונו. מה כבר היה שם שיכל להעליב? הוא מתלוצץ כל הזמן על גילו המתקדם, ואני "זרמתי איתו". אני לא יודע מה הגיל שלו, וזה ממילא לא דבר מביך בשום צורה, אז לא העלתי על דעתי שהוא יעלב, או שמישהו יחשוב שניסיתי להעליב אותו. וחוץ מההתייחסות לגילו, מה יש שם? רק התייחסות לא-בלתי-מחמיאות למאמרים שכתב, שנהנתי לקרוא. אם זה לא היה מצחיק - חבל. אם זה היה בטעם רע - אני מתנצל (ומבקש הסבר). אבל איך אפשר לייחס לתגובה ההיא זדון? |
|
||||
|
||||
קשה לי לראות איך אפשר היה להבין שהיא חסרת זדון. |
|
||||
|
||||
זו היתה מעידה מובנת לגמרי, לי קורות כאלו כל הזמן, מצד שני, יש בי זדון. |
|
||||
|
||||
ההודעה "לעגה" לתכונה שלא הגיוני ללעוג לה. אם הייתי לועג לגילו הצעיר, זו הייתה דרך ליחס לו ילדותיות, נאיביות או טיפשות. אבל ללעוג לגיל מתקדם? איזה עלבון כבר יכול להסתתר מאחורי זה? ההודעה הכילה התייחסויות למאמרים שלו באייל, ולכמה הודעות שלו מאותה תקופה. להודעות רגילות, לא למעידות (מעידות לדעתי, כמו למשל ההודעה של כליל החורש נאורי, שדיברה על הפגנה לבנונית נגד חיזבאללה שלא התקיימה בשל מחסור בדלק). אפשר להסיק מזה שאני עוקב אחרי ההודעות שלו, ורק הסבר אחד מתקבל על הדעת. |
|
||||
|
||||
אני השתכנעתי. אבל עזוב, אין לך סיכוי נגד לובי הקולרבי. |
|
||||
|
||||
אנשים מבוגרים וזקנים מקבלים באופן קבוע, בכל מיני מקומות, בקופות החולים, במוסדות, ברחוב, באוטובוס, בבתי אבות, בכל מקום, יחס קשה ומזלזל, כאילו הם כבר חסרי בינה, לא מבינים דבר וסתם מנדנדים ומיותרים. ואני לא מדברת על מקרים שזה נכון (דמנטיה) אלא על היחס האוטומטי לזקן כאל מי שכבר לא יודע איפה הוא נמצא ומה קורה איתו וכאל מי שאין צורך לקחת אותו, את צרכיו ואת דעותיו ברצינות. וזה קורה בצורה הרבה יותר תכופה וחמורה מהיחס לצעירים כאל ''ילדותיים'' - להפך, העולם של היום הוא עולם של צעירים וכל התרבות, הצריכה, תרבות הפנאי, המותרות, הכל עוסק בהם ומכוון אליהם, וזה כולל בדרך כלל יחס של כבוד ורצינות. |
|
||||
|
||||
טוב, אין צורך להגזים. השכ''ג רחוק מלהיות זקן. |
|
||||
|
||||
דיברו כאן על השכ''ג אבל אני התייחסתי למשהו אחר. אני התייחסתי למחשבה (המוטעית) של דורפל, שגיל מתקדם היא תכונה ש''לא הגיוני ללעוג לה'', ושיש אלמנטים שנוח ללעוג להם דווקא בגיל צעיר, כמו ''ילדותיות''. עובדה שהיחס החברתי המזלזל מתגבר ככל שהגיל מתקדם יותר, ולא בגילאים הצעירים הזוכים למלוא הכבוד. |
|
||||
|
||||
ובחברות מסויימות לועגים לאתאיסטים/יהודים, ולא לועגים למאמינים באסטרולוגיה. אני לא פרסומת לבורגר-ראנץ'. חשבתי שזה מובן מאליו. |
|
||||
|
||||
הבעיה היחידה שלי עם הגיל היא שכשאתם תגיעו אליו לא אהיה בסביבה כדי לצחוק עליכם. |
|
||||
|
||||
מה, אתה לא מצפה לחיות עד גיל 80? |
|
||||
|
||||
חוץ מהתייחסות לגיל ולמאמרים היתה שם גם התייחסות לביצים שלו ("ערמוניתו המידלדלת"). הרי זה לא איזה דיבורים באויר ולא איזה קטע סטנדאפ של שלום אסייג האידיוט - הרי אתה מדבר אל ועל בנאדם חי עם ניק קבוע שכולם מכירים אותו כאן. אם אתה חושב שלהגיד שהביצים שלו מידלדלות ומטאטאות את הרצפה זה פשוט ככה סתם בדיחה נחמדה ומצחיקה ולא יותר, והיה בתגובה ההיא גם משהו שזכור לי על "גופו הרפוי" (או הנרפה?) ועוד כל מיני כאלה, אם אלה בעיניך סתם בדיחות חביבות, אני לא יודע מה לחשוב עליך. וזה דבר אחד כשהבנאדם בעצמו מתלוצץ על הגיל שלו ודבר לגמרי אחר כשמישהו אחר עושה את זה. זה יכול להיות הגיל, או השומן, משקפיים מאוד עבים למישהו עם ראייה ממש גרועה או כל מיני דברים. לאדם עצמו מותר, אבל כשאחרים עושים את זה הם עלולים לעבור איזה קו שאותו לא צריך לעבור. ואם גם את זה אתה לא מבין אני שוב לא יודע מה לחשוב. וזה לא בעיה לדעת מה הגיל שלו, נו באמת. אף פעם לא עלה בדעתך ללחוץ על השם של מחבר המאמר, במאמרים כאן? ככה היית יודע שטלי וישנה היא רופאה, שערן בילינסקי עובד באיי בי אם, שדובי לומד מדע המדינה. היית יודע הרבה דברים, וגם את שנת הלידה של השוטה. |
|
||||
|
||||
באותה תקופה, נראה לי שבאותו השבוע, הוא כתב בעצמו משהו על הערמונית שלו. זו הייתה התייחסות להודעה ההיא שלו, לא סתם נגיעה אקראית בנושא. "גופו הנרפה" - התייחסות להתבדחויות הקבועות שלו לגילו. "זה דבר אחד כשהבנאדם בעצמו..." - אני יודע שלפעמים אפשר להצטרף אליו להתלוצצות בנושא, לפעמים מותר רק לצחוק כשהוא מספר את הבדיחה, לפעמים רק לחייך, ולפעמים התגובה המקובלת היחידה היא לנסות לשכנע אותו שזה לא המצב, או שזה לא כזה גרוע, או מה שלא יהיה. אני לא יודע לזהות בדיוק באיזה מצב אני נתקל בכל פעם. אני לא מנסה לשכנע אותך שההודעה הייתה מצחיקה. אני רק מנסה לשכנע שכוונתה הייתה אך ורק להצחיק, ושלא חשדתי שהיא תפגע, וגם לא שהיא תחשד כניסיון לפגיעה. (אני גם לא טוען שאני אף פעם לא מנסה לפגוע. אני רק טוען שזה לא היה אחד מהמקרים האלו.) לא ידעתי מה גילו באותה תקופה, נדמה לי. מתישהו כבר הפנו אותי לעמוד הכותב שלו, אבל נראה לי שזה קרה מאוחר יותר. "לא יודע מה לחשוב" - אתה יכול לחשוב שאני אידיוט עם אפס כישורים חברתיים. אתה גם יכול להגיד לי את זה בפנים; אם זה בצירוף הסברים, אתה אפילו מוזמן. |
|
||||
|
||||
את ההסברים כבר קיבלת ויותר ממה שהסברתי אני לא מסוגל להסביר, וכאן זה החוסר כישורים שלי, שמדבר. בכל אופן לא ייחסתי לך בהכרח כוונות רעות אלא אולי רק חוסר חוכמה זמני, כשבאופן כללי אתה לא נראה לי אדם טיפש. כל מה שאני יכול להגיד לך הוא בדיוק מה שאני אומר לעצמי: במצבים שאתה לא יודע ולא ברור מה כדאי לעשות או להגיד - אל תעשה ואל תגיד כלום. ומכיון שהומור עלול להתגלות כדבר רגיש יותר מדברים אחרים (כגון גילויי אמפטיה, נסיונות ייעוץ וכאלה) - בטוח שהומור הוא לא דבר כדאי במצבים לא ברורים ובפניה אישית. אני לא יודע אם השוטה נפגע, אבל לצורך העניין עכשיו מה שמשנה זה שתבין שמה שעשית *יכול* לפגוע עקרונית גם אם זה לא היה מכוונה רעה, ולכן כדאי לא לחזור על זה. זה הכל. |
|
||||
|
||||
שכ''ג הודיע כבר שהוא לא נפגע. נדמה לי שהעסק קצת חרג מהפרופורציה הראויה. |
|
||||
|
||||
ובכן, האמת היא שזה לא מצא חן בעיני מבחינה אמנותית, אבל כמובן אינני נעלב מכגון אלה כך שאין צורך בהתנצלות. לעומת זאת, לא קשה לי לראות איך אנשים בעלי פחות שאר רוח1 ממני עלולים להיעלב מתגובות דומות. __________ 1- מה שידוע בבית האבות שלי גם בתור "קהות חושים" (ובשמו הלועזי "דמנציה מתקדמת עם איבוד שליטה על הסוגריים" (לא להתבלבל: סוגריים (כן, כן, ההם שמשתרבבים לכל משפט שני שלי). הסוגרים עוד בסדר, תודה)). |
|
||||
|
||||
מאשרת את טענתך לגבי השפעות הדמנציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |