|
"אנחנו לא עוסקים כאן בשאלה האם מוצדק לפתוח במלחמה או מי יותר מפלצת." אני אומר בדיוק באיזו שאלה *אני* עוסק: האם האזרחים הלבנונים שנפגעו במהלך הלחימה בדרום הם אזרחים נייטרלים ובלתי מעורבים, אשר נלקחו כבני ערובה על ידי ארגון טרור ולכן הם קורבנות של חיזבאללה בדומה לתושבי קרית שמונה, או שהם אזרחים אשר שותפים במידה מסויימת של אחריות במאזן שחיזבאללה יצר מול מדינת ישראל, בין השאר, משום שלא השתמשו בכוחם, וביכולת ההתנגדות שלהם כדי לסלק את חיזבאללה מתוכם? עד כאן השאלה הארוכה. אם האפשרות השניה היא הנכונה, אז ההרג של אזרחים שנגרם - כתוצאת לוואי מהמלחמה נגד חיזבאללה, וההריסה של רכושם ובתיהם - אפילו יהיו אלו כפרים שלמים - ( הריסה שהיא בעלת ערך טקטי בשטח לצבא, ולא נעשית "לשם עצמה"), הן פעולות לגיטימיות וכשרות, ואינן בלתי מוסריות במישור הערכי, ואינן פשעי מלחמה במישור המעשי.
אתה מנסה להפוך את הדיון להתפלספות תאורטית טהורה, ואני מבין מדוע, אבל לא כל סיטואציה מהמציאות ניתנת להמרה תאורטית "נקייה".
הדיכוטומיה אשמים/חפים מפשע, היא חסרת משמעות לעניינו. יש מידות ודרגות שונות של אחריות מוסרית. אין אשמה מוחלטת, או חפות מוחלטת. פעילי החיזבאללה הם האחראים הישירים לפעולות הטרור כנגד ישראל, ולכן הצבא נלחם נגדם באופן *ישיר*, האוכלוסיה האזרחית בדרום לבנון אחראית באופן עקיף להיווצרות המצב, ולכן היא נפגעת באופן *עקיף* על ידי פעולות צה"ל. המצב הזה שונה באופן מהותי מפעולות הטרור הפלשתינאיות אשר מכוונות באופן *ישיר* נגד אוכלוסיה שאינה לוחמת ואינה חמושה. התקיפות הפלשתינאיות כנגד האוכלוסיה האזרחית אינן מידתיות ל*דרגת* מעורבותם ואחריותם.
המצב השקול לטרור הפלשתינאי מבחינת התנהגות ישראל יהיה ההרג המכוון והשיטתי של אזרחים על ידי הצבא. (אני מניח שמדובר בסדר גודל של מאות אלפי הרוגים). איני תומך בפעולה כזו, ואני חושב שהיא אינה מוסרית.
האם אתה חושב שהאזרח הפרטי מנותק מהפעולות של הקולקטיב שאליו הוא משתייך, ושוררת בינהם אדישות הדדית, ולכן אינו נושא בשום אחריות לפעולות הקולקטיב? או שישנה *מידה*, או *דרגה* מסויימת של אחריות מוסרית שמוטלת על האדם בעקבות הפעולות שהקולקטיב מבצע? איך אתה מרגיש כשאתה שומע על חייל שהתעלל בערבי קשיש במחסום? האם *אתה* נושא באחריות, ולכן בר ענישה (מידתית), במישור ערכי אידאילי, בעקבות התנהגות לא מוסרית של הקולקטיב שאילו אתה משתייך?
|
|