|
||||
|
||||
או קיי, אז אתה לא כועס. אתה רק מבקר את ''הצד השני'' על שני דברים. מצד אחד על שהוא לא מכפיף עצמו באופן מוחלט לצרכיך, ומצד שני על שהוא מהווה תמונת מראה כמעט מושלמת שלך. |
|
||||
|
||||
לא אותו אני מבקר אלא אותנו, שאנחנו לא רואים אותו כפי שהוא. אני לא רואה איך הוא מהווה תמונת מראה שלי, אין לנו כחברה אף לא חלקיק מהצייתנות והנאמנות לדרך שהם מפגינים. |
|
||||
|
||||
מה שאתה טוען שאנחנו צריכים לראות, ה''כפי שהוא'' שאתה רואה לפניך, הוא דימוי מראתי שלך, והדגש הוא עליך כאינדבידואל. אתה ''משדר כלפיו דיס הרמוניה''. אתה ממעט לגנות את מי שפוגע בו. אתה נותן לגיטימציה למי שרוצה לסלק אותו (דה ליברמן). אתה מתנגד לתהליך שלום (מתוך טענה שהוא מתנגד אליה). ולך יש את הנאמנות והצייתנות שאתה טוען שהוא מפגין. |
|
||||
|
||||
להוציא את החלק האחרון, זה נכון (מעולם לא היתי נאמן לאף קבוצה פוליטית, אלא רק לדרך, לגבי צייתנות, בוא פשוט נסתפק בלא). אבל כחברה ההתנהגות שלנו שונה בתכלית. |
|
||||
|
||||
אני מקבלת את טענתך לגבי הצייתנות. לצד זאת אתה טוען שהם נאמנים לדרך ושאתה נאמן לדרך, מה שנדמה לי כמשוואה. וגם אני לא דיברתי על הכלל החברה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |