|
||||
|
||||
עדיף לך להשוות את המצב בישראל לזה שבמדינות דרום אמריקה השונות. היחסי הכוח של אוכלוסיית ה''מהגרים'' ואוכלוסיית ה''ילידים'' דומה יותר לעומת זו שבאירופה. לגבי המצב המעניין של ה''מהגרים'' באירופה, אני חושבת שהפתרון לתעלומה קיים לפחות באופן חלקי בבעיות תפיסת המציאות של ה''ילידים''. לפי אבחנתי, הם מגלים בעיות אינטגרציה קשות. זה כולל התנכרות לזר ולמוזר. אם הוא מנסה להדמות להם, הוא לא מספיק טוב. אם הוא נשאר בשונותו, אז הוא זר ומאיים, ולא מבין את כל החיובי בתרבותם. בשני המקרים הוא מואשם בחוליי החברה. זו הסביבה שבהם מהגרים ובני מהגרים חיים בה. הם פוגשים את זה ברחוב, בחנות, בכלי התקשורת, בהחלטות המחוקק וכן הלאה. מה עוד, שבארץ המוצא הם נתפסים כבר מערביים מקולקלים. וכך נזרע לו זרע קטן. |
|
||||
|
||||
נראה שאוכלוסיות מהגרים אחרות (אפריקאים שמדרום לסהרה, מזרח רחוקים) לא מגלות נטיות אנטי-מערביות כמו מוסלמים/ערבים. האם אליהם החברה המערבית התייחסה טוב יותר מלכתחילה? |
|
||||
|
||||
כמובן שלא. היא הייתה די שיוויונית בהתנכרותה לאוכלוסיות השונות. זה החלק במשוואה שאינו קשור ב''ילידים''. רוב המהגרים, מאפריקה, המזרח הרחוק, מזרח אירופה וגם מארצות ערב אינו מצטרף לארגונים אנטי מערביים. (יש הרי נטיה לשכוח שרוב המהגרים מארצות ערב אינם בוחרים באופציה האיסלמיסטית) אם כבר, העויינות מתבטאת בתופעות פחות ''מאיימות'', חבורות רחוב, התקעות במעגל העוני וכדומה. אבל הטענה ששומעים מדי פעם בתקשורת המערבית, שאוכלוסיית המהגרים זועמת על המדינה (רק) בגלל יחסי החוץ שלה, בגלל שישראל קיימת כסרטן מערבי בגוף האומה הערבית וכו' נראית לי די מופרכת, אפילו כשהיא מושמעת על ידי המהגרים עצמם. |
|
||||
|
||||
בקשר לפיסקה האחרונה שלך, אולי תעניין אותך הכתבה הזו, ובמיוחד התמונה שמצורפת לה - הפגנה של נשות החיזב או-טהחריר בלונדון שזועמות על המלחמה בלבנון והחקירתם של האיסלמים הקיצוניים והקשר הטרוריסטי לפוצץ מטוסים. הנשים מניפות שלטים בהם כתוב "כולנו חיזבאללה." באותו הקשר צריך לציין שמנהיגים איסלמיים בבריטניה (אני לא זכור כרגע את שמו של האימאם הקיצוני) זועקים נגד אפליה, התנכלות של המשטרה והסתה נגד המוסלמים בגלל החקירה, וכל זה בזכות חופש הדיבור והאמונה. אם יש דרך טובה לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה, אני לא מכיר אותה. |
|
||||
|
||||
מאחר שאין בכוונתי להרשם לNYT, אאלץ לדמיין את הכתבה והתמונות שקישרת אליהן. הBBC הביא מגוון קולות מצד הקהילה המוסלמית סביב החקירה. היו גם אלה שהביעו חוסר אמון בכך שבאמת מאחורי האשמות, לאור העובדה שהפעולה הקודמת של המשטרה הבריטית הסתיימה בשחרור החשודים מחוסר ראיות. הם טענו בנוסף, שהיה ויש אמת בהאשמות, הם לא רואים בנאשמים מוסלמים. כלומר מעשייהם מנוגדים לרוח האיסלם, ואיסלמיזם בעיניהם אינו שווה ערך לאיסלם. זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת טיעונים כאלו. משום מה חוויתי עכשיו פלאש בק לימים שאחרי רצח רבין, בהם היה לא נעים במיוחד להסתובב עם כיפה סרוגה בארץ. בין אלו שחוו את זה היו כאלה שהיו מספיק קיצוניים לתמוך ברצח, והרבה יותר מאלה שלא. אבל כולם חוו את "זעם הקהל", וזה היה לא פחות קשה לקיצוניים מאשר לאחרים. |
|
||||
|
||||
ההשוואה שלך איננה ממין העניין וגובלת בעזות מצח. |
|
||||
|
||||
הרמה האסוצייטיבית אינה דורשת התחשבות בראיית עולמם של האחרים. השוואה (Comparison) אגב, אינה בהכרח משוואה (equation). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |