|
||||
|
||||
זו הייתה שאלה פשוטה: אתה הרי נוטה חיבה יתרה מאוד לאמריקה, והתנגדות עזה לעולם המוסלמי. תהיתי אם כך אתה מרגיש כבר זמן רב, או שזה התגבש, נאמר, מאז ההגדרה ה"רשמית" של מלחמת בני אור בבני חושך (על פי בוש). |
|
||||
|
||||
עמדתי לגבי ארה"ב היא יותר הכרת הטוב, במצב העניינים הנוכחי, מאשר חיבה. זה התחיל לפני שנים רבות, עקב מאבקה כנגד התפשטות הקומוניזם. זאת למרות שהגדרתי את עצמי אז כסוציאליסט ולמרות שהתרעמתי על מתינות הלחץ האמריקני על ישראל לא פעם, שלא לדבר על דברים רבים ונוראים בהם היתה מעורבת ארה"ב. בעניין בוש - דעתי עליו אינה טובה במיוחד (תגובה 382134 , תגובה 259501), אלא שכרגע הוא מנהיג את הצד הטוב ואיני רואה לו תחליף (קונדוליסה?). אם את מחפשת מניעים, החוט המקשר בין רבות מן העמדות שלי הוא המאבק באויבי החירות באשר הם, בהתחשב במכלול הנסיבות1. ברמה המקומית, לעיתים אלו הם החרדים וחלק מן הציונות הדתית. ברמה הגלובלית, בעבר היה הקומוניזם שנדמה לי כאסון הקשה ביותר שפקד את האנושות מאז ומעולם2, המתקפה הקשה ביותר על החירות. כיום אוייבי החירות העיקריים הם הערבים (כמעט כולם) ואם הייתי אמריקני הייתי ישן עם שמינית עין פקוחה על הוד מעלת הנשיא הנוכחי (אם כי האיום כאן אינו באותה סקאלה עם שאר הדוגמאות כמובן). לא כללתי בזאת דיקטטורים וחברות בעלי השפעה מקומית בלבד. 1 מייד לאחר מכן - המאבק בעוני. 2 100 מיליון קורבנות ומילארד וחצי משועבדים כשלושה דורות לפחות. |
|
||||
|
||||
על איזה נשיא היית פוקח עין כאמריקאי? |
|
||||
|
||||
על בוש, בעניינים חברתיים באופן כללי ובפרט בנושא הפרדת הדת מן המדינה. |
|
||||
|
||||
כלומר, צפון קוריאה ממש לא מטרידה אותך? וגם לא אפגניסטן או פקיסטן? |
|
||||
|
||||
לקורה בכל שלוש המדינות שמנית ישנה השפעה גלובלית ועל ישראל בפרט. נגד מה שעושה המשטר הצפון קוריאני לאוכלוסייתו אף הפגנתי (תגובה 238929). |
|
||||
|
||||
והן אינן מדינות ערביות. אגב, גם איראן לא. |
|
||||
|
||||
ומה עם ניקול ריצ'י? |
|
||||
|
||||
גרביל |
|
||||
|
||||
אוי, איזה מתוק היצור הזה! אני רוצה אחד! |
|
||||
|
||||
תיזהרי, תחבשי קסדה. המנייאקים הקטנים האלה, כשהם מחזרים - הם פולשים למחילה של הנקבה ומתופפים לה על הראש. אחר כך כשהיועמ"ש מחליט להעמיד אותם לדין הם טוענים שזה היה בסך הכל תיפוף נורמטיבי. אבל לא אפו, אפו הוא ירבוע טוב! |
|
||||
|
||||
במסגרת שירות המילואים שלי בגבול ירדן לפני כמה שנים, נתקלנו בתופעה מעניינת: בתחילת הלילה היתה נדידה של ירבועים מירדן לישראל ולפנות בוקר היו נתרנים אלו מדלגים דרכם חזרה למכורתם. אחד הפחות מבריקים שבין אנשי הפלוגה החליט לבדוק בעצמו את היצורים המתוקים הללו. הוא עצר את הסיור וניגש ללטף קפצן מזדמן. התוצאה: זעקות כאב + נשיכה עמוקה ביד, ירבוע מת וזריקות נגד כלבת. |
|
||||
|
||||
גם הם נראים מתוקים ביותר. האם תמיד המראה מתעתע? |
|
||||
|
||||
לא בכל דבר מתוק צריך לגעת. |
|
||||
|
||||
חותם על כל מילה. |
|
||||
|
||||
בהקשר הספציפי הזה אולי עדיף לכתוב ''מלה'' . |
|
||||
|
||||
זה השוטה התחיל. |
|
||||
|
||||
אבל הפסקתי ברגע שאמרו לי ''לא''. |
|
||||
|
||||
זה עוד עדין לעומת הצעיף החי - דג הקרב הסיאמי. כדי להרבותו, יש להביא לו נקבה (כמו אצלנו). בד"כ מיד כשהזכר מזהה אחד מבני מינו הוא מתחיל להציק לו - במקרה של נקבה זה כדי לגרותה לייצר ביצים ובמקרה של זכר אחר זה כדי להורגו. אם היא אינה בשלה מינית הוא עשוי להרוג אותה מרוב הצקות! בשלב מסויים, הוא לופת את בטנה בלסתותיו והיא, מרוב כאב מפרישה את הביצים. משם זה ממשיך טוב יותר - הזכר אוסף את הביצים בפיו ושמן בקן בועות צף אותו הכין הוא מבעוד מועד. עתה הוא מגרש את הנקבה ושומר על הקן. לאחר שהדגיגים הכמעט בלתי נראים בוקעים הוא שומר עליהם עוד כמה ימים ומחזיר לקן את אלו שחורגים ממנו. לאחר שהדגים גדלים, מפזרים אותם בין חברים ומוכרים לחנויות. זה מחזור החיים של הדג. |
|
||||
|
||||
שכחתי להוסיף ל''רשימה השחורה'' את אירן, פקיסטאן ואולי עוד כמה, אבל אני מקווה לפחות שהקריטריון ברור (גם אם לא מוסכם). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |