לאחר הודעה על הרוגים מנפילת טילים במהלך המלחמה, התברר שההרוגים הם ערבים ישראלים. איך הרגשת?

את חטאיי אני מזכירה היום

אסתי	יום ו', 18/8/2006, 12:25

בהתחלה, תגובה 2 (אותו צער) ואח"כ תגובה 4 (צער, אבל פחות), מעורבת בקצת... לא שמחה לאיד, אלא מעין נקמנות קטנה.

ההתפתחות/נסיגה הזאת קרתה אחרי ששמעתי את בני המשפחה של הילדים ההרוגים בנצרת מאשימים את ישראל, במקום את החיזבאללה. ואחרי שהאשמת ישראל נמשכה גם בישובים ערבים אחרים שנפגעו מקטיושות החיזבאללה.

יש היום בהארץ ראיון עם ארבעה ערבים חיפאים, שממשיכים את הקו של הצדקת הצד הערבי, והאשמת ישראל. הרגשתי שם איזו ציפיה מצידם (שלא נאמרת במלים) שהיהודים יבינו את רגשותיהם הטבעיים והאנושיים, כבני העם הערבי.
ובכן, אני מבינה. ומקווה שגם הם יבינו כאשר מישהו אולי יתייחס אליהם לא יפה כשיתברר לו שהם ערבים- זה טבעי ואנושי, לא?

את חטאיי אני מזכירה היום

403184

אסתי • בתשובה לאסתי

יום ו', 18/8/2006, 12:35

נכרתי: המשך וידוי- איפה הכומר כשצריכים אותו?
ואתמול קראתי איפשהו על ערבים מחיפה שבעקבות המלצתו של נאסראללה שיעזבו את העיר, הם מילטו את עצמם לגדה המערבית, ושם נתקלו ביחס עויין ומשפיל ממי שאותם חשבו עד אז לאחיהם. אחרי כיומיים של היחס הזה, פלוס הפקעת מחירים במלונות ובמסעדות שאירחו אותם, הם העדיפו לחזור אל הקטיושות בחיפה.
אז גם למקרא הסיפור הזה אני... להגיד ששמחתי זה אולי מוגזם, אבל בהחלט לא הצטערתי על מר גורלם.
זהו, אני חושבת.

(מה עכשיו? חודש עבודות שירות בבית אבות בואדי ניסנאס?)

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות