|
||||
|
||||
בהחלט מעודד לראות שאנשים עוד מאמינים בפוליטיקאים נעדרי אמביציות אישיות. |
|
||||
|
||||
פוליטיקאים רחוקים מלהיות נעדרי אמביציות אישיות. אבל אלו אינן מהוות הסבר מספק להתהליכים המדיניים בהם הם מעורבים. |
|
||||
|
||||
א. מדוע? ב. גם אם האמביציות האישיות אינן מסבירות מהלכים מדיניים, עדיין קשה לראות איך ייתכן שהן לא יסכלו מהלכים מסוימים. למשל, כשלון מתוכנן במלחמה - כשאתה ראה"מ וסביר שהכשלון יפיל אותך. |
|
||||
|
||||
המשחק הפוליטי האמביציוזי הוא השגת כוח והשפעה לצורך הפרטי של הפוליטיקאי ולשם דרכו הפוליטית. כשיש קונפליקט לכאורה בין דרך פוליטית לאמביציה אישית, בד''כ לא תנצח האמביציה האישית, מאחר וכישלון בדרך מדינית מסויימת פוגעת אנושות גם בה. דוגמאות יש למכביר - ראשי ממשלות קצרי קדנציה אצלנו, שהעדיפו ליפול עם ממשלתם אבל להתמיד בדרך הפוליטית שלהם (וכן, דווקא שניים מהאחרונים שמואשמים רבות בנושא האמביציה האישית). |
|
||||
|
||||
"בד"כ לא תנצח האמביציה האישית, מאחר וכישלון בדרך מדינית מסויימת פוגעת אנושות גם בה". "ראשי ממשלות קצרי קדנציה אצלנו, שהעדיפו ליפול עם ממשלתם אבל להתמיד בדרך הפוליטית שלהם". האם אינך חש שיש סתירה קלה בין שתי הטענות? |
|
||||
|
||||
לא. היה נראה לי שהטענות יהיו מובנות כפי שהן מנוסחות, אבל אסביר יותר: לכאורה, אמביציה אישית היתה יכולה להניע רה"מ מכהן להישאר עד סוף הקדנציה, ו"לעשות לביתו", תוך כדי התפשרות על דרכו הפוליטית, ללא יצירת זעזועים וללא מלחמות קשות מול יריביו הפוליטיים. בפועל מה שקרה, קורה ויקרה הוא שהם מעדיפים לבצע מהלכים *פוליטיים* שלעיתים גורמים לירידתם מעמדת הכוח ולהשמצות קשות כלפיהם. |
|
||||
|
||||
בקיצור, אתה מלא אמונה באידיאליזם של מנהיגים. זה מרשים. (זה היה, כמובן, מרשים יותר לו דרכם המדינית לא הייתה זרועה בכל כך הרבה הרוגים והרס...) |
|
||||
|
||||
לא אמונה - ידיעה, הנובעת מדוגמאות רבות מאוד מהסוג של אלו שהבאתי. פוליטיקאים רבים היו יכולים להישאר בצמרת ולהנות ממנעמי השלטון זמן רב אם המניע הדומיננטי שלהם היה האדרת עצמם וטובתם האישית. בפועל, למרות הציניות, מתברר שהמניע העיקרי הוא קידום הפוליטיקה בה הם תומכים. רובם גם אנשים מספיק מוכשרים להיות מנכ"לים של ארגון עסקי אזרחי כזה או אחר (ואף רבים מהם עוברים לאזרחות כשהם מתעייפים או "נשרפים" מלחימה פוליטית), וזו דרך בה רבים בוחרים לקידום עצמי ללא צורך להיכנס למדמנה הפוליטית. מדיניות, דרך אגב, כוללת הרבה פעמים הרוגים והרס (לעיתים הם נחוצים ולעיתים אף בלתי נמנעים). זה אומר שאולי לא תסכים עם דרכו *הפוליטית* של פוליטיקאי מסויים, אבל אין לזה קשר לנושא הדיון. |
|
||||
|
||||
אכן, דרכם הפוליטית של רוצחים איננה לטעמי. |
|
||||
|
||||
דרך עיניים כאלה, כל הפוליטיקאים באשר הם - רוצחים. ניחוש שלי: אלו עיניים צעירות יחסית, של שחור ולבן. |
|
||||
|
||||
לא כולם רוצחים, לא עיניים צעירות, לא שחור לבן. אבל אתה לא מאלה שהעובדות יכולות להפריע להם. |
|
||||
|
||||
נו, אולי אם הוא היה מסרב להכיר בהן, כמוך, הן לא היו מפריעות לו. עוד לא מאוחר מדי בשביל זה. |
|
||||
|
||||
התייחסתי ל''ניחוש'' שלו לגבי, שהיה שגוי מכל וכל. ממה שהוא אומר כאן בדרך ילל, אני נוטה להסיק שרוב הניחושים שלו הם כאלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |