|
ברק דבר על הסכם השלום בוקר צהריים וערב. הוא הזניח תחומים שונים (כלכלה, שמירה על שלמות הקואליציה ועוד), והתמקד בהשגת הסכם השלום. את חתירתו לשלום ניתן אולי אף לכנות אובססיבית. בקמפ-דיוויד, למעשה, ברק הסכים לכל הדרישות הפלשתינאיות (למעט 3% פה, פסיק קטן בהסכם בנוגע לירושלים שם ... אבל כל זה באמת זניח). הרי גם ערפאת, כמו שאר העולם, מבין שישראל לעולם לא תוכל להסכים לזכות השיבה. כך שהטענה כאילו ברק לא רצה להגיע להסכם מלכתחילה נראית לי תמוהה.
הרי אילו רצה לטרפד את ההסכם (או את תהליך השלום) היה יכול להקים ממשלה ללא ש"ס, לבצע את המהפכה החילונית המובטחת, ושלום על ישראל. מדוע היה הוא צריך לעבור את כל התלאות שבדרך, ולבסוף אף להפסיד את שלטונו... בשביל מה בעצם – רק כדי לדחות את מועד פתיחתה של אינטיפאדת אל-אקצא במספר חודשים?!
|
|