בתשובה לשמעון גלבץ, 14/08/06 0:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שמעון, בכל זאת הדבר מעורר תמיהה אם אכן מדובר בשקר סיסטמטי או בדבר מה שונה במקצת. האם זה שהצלם שילש את החלק העליון של העשן משנה את העובדה שכן עולה עשן רב מהפפצת בירות? האם בגלל שאותה אישה הצטלמה פעמיים ליד בתים הרוסים לא אומר ששני בתים כן נהרסו בהפצצה? האם הוספה של בובה משנה את העובדה שהבתים כן נהרסו בהפצצה? אני מבין את הצורך של העיתונות להגזמה דרמטית ולהאדרה עצמית, למלחמה התיקשורתית על דעת הקהך, וכמובן לצורך שלנו לעמוד על המישמר כנגד המניפולציות של התיקשורת. אבל האם הבלוגר עצמו לא מגזים בדרמטיות קולו של הקריין, תחת הכותרת הסנצציונית של חשיפת שקרים? האם לא תישאר עם תמונות של הרס (חוץ השריפה באתר הפסולת) אם תמחוק מהן את הדובי והסטטיסטים המבוימים? לעומת זאת, מי שזוכר במלחמת לבנון הראשונה נחשפו מניפולציות בוטות בהן צילמו את אותו בניין מופצץ מכמה זויות כאילו מדובר היה בבנינים שונים. זאת אומרת, האם אפשר לשאול במקביל מהו האינטרס הנגדי להציג את התמונות האלו כשקרים גמורים, והאם יש ממצאים המראים שקרים תקשורתיים בוטים ומרושעים יותר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן קמצוץ מלח אף פעם לא מזיק (מה בעצם מקור מטבע הלשון הזה? הרי המלח נועד לתבל את התבשיל ולסייע בבליעתו, בפרט אם הוא מפוקפק). עם זאת, אני לא ממהר להבין את "הצורך של העיתונות להגזמה דרמטית ולהאדרה עצמית", בפרט שמדובר בעיתונים כמו הני"ט המתגדר בהצגת העובדות לאשורן. אין עוררין על כך שהבתים ההרוסים הם אכן בתים הרוסים, אבל הדובי, המיקי מאוס והסטטיסטים נועדו לשתי תכליות משלימות: א. האחת פניה מובהקת לרגש של דעת הקהל המערבית. לאמור, הפגיעה היא בבני אדם אוכלי מקדונלדס ומחבקי מיקי מאוס, חפצי שלום, כמוך אדוני המערבי, והסתרת העובדה שמדובר בציבור מוסת, שוחר מלחמת דת פנאטית ובלתי מתפשרת שיעדה הסופי חיסול מדינת ישראל, שרק אתמול יצא לרחובות לרקוד ולחלק סוכריות מרגע שנודע שנחטפו חיילי צה"ל ונורו קטיושות על צפון ישראל. ב. הצגת מטרת התקיפה כמכוונת לאוכלוסיה אזרחית בלבד, והסתרת העובדה, שעיי החורבות מכילים גם את תשתיות הטרור - מפקדות חיזבאללה אמל"ח וכו'. כידוע לך, בתפיסת האשמה בתרבות המערבית, יש משמעות רבה לכוונה - יש הבדל בין רצח בשוגג לבין רצח בדם קר, בין רצח בכוונה תחילה ושלא בכוונה תחילה וכו'. התמונות המסלפות נועדו להציג את ישראל כמדינה ברברית ולא כמתגוננת מפני מתקפות זדון שמקורן באידיאולוגיה רצחנית, והסילוף הזה הוא מכריע מבחינת דעת הקהל בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לומר שסביר להניח שהקהל שקורא את הני"ט יודע כמה מלח יש להוסיף לסיסמא של העיתון, וד"ל. בנוסף, נראה לי שקצת ששתי הפסקאות האחרונות שלך מעמיסות יותר מדי על המיקי מאוס הזה. לסיום, הנה שלושה לינקים לני"ט: 1. לפני שבועיים היתה כתבה מצולמת במגזין הני"ט של ילדים ישראלים ולבנוניים במקלטים. אחת התמונות הראתה ילדה בת 10-11 לבושה בפיז'מה ישנה במיטה מתקפלת במיקלט בחיפה. תמונה אחרת הראתה ילדה לבנונית בת כשנתיים יושבת לבד בחניון תת קרקעי. גם בתמונות האלו יש סממנים של ביום, אבל מטרת הכתבה היתה להעביר מסר מאד מסוים. (לצערי הכתבה עברה לארכיון וכששלפתי אותה יצא קובץ PDF בשחור לבן). 2. לכתבה הזו שכותרת "ישראל מחפשת רמז לניצחון" מצורפת מצגת אינטראקטיבית שמתארת את הערים והמקומות שנפגעו בלבנון ובישראל וההרוגים הישראלים והלבנונים, לאורך ימי הלחימה. 3. הכתבה האחרונה קשורה ישירות להערות האחרונות שלך, וכותרתה "המלחמה האחרת של החיזבאללה." היא נפתחת בתאור של מערכון ששודר בתחילת הקיץ בתוכנית סאטירה לבנונית פופולרית. בראיון על נסאראללה הוא נשאל אם החיזבאללה ימסור את נשקם. נסאראללה משיב בחיוב אבל יש לו כמה תנאים. ישנה אישה אחת באוסטרליה שיש לה בעיות עם שכניה היהודיים. יש אופה בארה"ב שיהודים רוצים לקנות את המאפייה שלו. חיצי הסאטירה ברורים, תמיד החיזבאללה ימציא סיבות. הכתב, ניל יאנג, טוען שלמעשה השיעים הרדיקלים שואפים לחסל את לבנון החדשה, והרבה לבנונים רואים בחטיפת החיילים חלק מהנסיון להישתלט על המדינה ולהציג את הממשלה כחסרת אונים וללא שליטה על ענינים עקרוניים כמו הכרזת מלחמה. מייד לאחר שהמערכון הנ"ל הוצג, תומכי החיזבאללה הזועמים חסמו את הכביש לנמל התעופה של ביירות בצמיגים בוערים (גם הם יכולים לסגור את המדינה), וצעדו לשכונות הדרוזיות, סוניות ונוצריות של ביירות והתנגשו על משטרה והתושבים. החיזבאלה הגן על המפגינים שזעמו על הלעג לשייח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה שהפוטושופינג כלל בניין, מטוס, להבות, אשה, ומיקי מאוס באותה תמונה משנה את העובדה שכל אלה הופיעו אי שם, אי פעם, בלבנון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק חצי קשור: ֿ"אילו ה-bbc היה מדווח על אירועים בבריטניה כמו שהוא דיווח על המלחמה בצפון" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |