 |
הכל תלוי במשמעות שאת מקנה למילה הבנה. לדעתי אפשר לחלק הבנה למישור השכל ולמישור הרגש (מוזר ככל שזה נשמע). אם אין הסכמה בין המישורים, כזו המתבטאת בהפנמה ולא בסתם רציונליזציה (הבנה במישור השכל, זה נשמע לי הגיוני וזה הדבר הנכון, אבל אני לא נוהג כך כי אני לא שלם עם זה רגשית) או בהתלהבות אקסטטית (אני מרגיש שזה הדבר הנכון לעשותו, אל תבקש ממני להסביר למה).
אולי יכולות להיות הבנות שונות של אמונה, אם כך, כנראה שישנם כמה "טבעי אדם" שונים, אך אני נוטה יותר לחשוב שהבנת האמונות השונות מתכנסת לאחת בסיסית גם אם יש ווריאציות על הנושא.
המונותאיזם והפוליתאיזם אינם שונים במיוחד, במיוחד אם בוחנים את המוסר שלהם לפי פילוסופים ותיאולוגים, המונותאיזם מציג לא פעם את הריבוי שביחיד (פנים רבות לאלוהים, נוקם ונוטר, מגלה חסד וכו', ריבוי מלאכים וריבוי קדושים), והפוליתאיזם מציג לא פעם את האחדות שבריבוי (האלים השונים בהינדואיזם הם פניו של אל אחד, זאוס השולט באולימפוס והאלים מקיימים את דברו).
גם הניהיליזם של ניטשה (לא קראתי ואני מסתמך על קאמי) מגיע לאותן מסקנות מוסריות. האדם החופשי מכל עקרון, מרצונו כופה על עצמו התנהגות מוסרית זהה למדי ברמת התיאוריה (תיאוריה משום שהכל לא מסוגלים להקפיד על עמידה באידיאלים המוסריים).
באשר למחלקות המאמינים למיניהם, למיטב ידיעתי וובר עסק בזה (וגם פה אני שואב ממקורות משניים), ונתן אפיון לאמונתו של האינטלקטואל. בכל מקרה, אני מסכים למסקנתך שלדבריי קשה למצוא את המאמין "האמיתי" ברחוב, למרות שהוא לא חייב להיות באקדמיה (עליה השתלטה הנטיה המדעית במידה רבה, והיא מאמינה במשהו מבלי להודות שזו אמונה). זה מזכיר לי בדיחת טכניון ששמעתי אי אז: "פעם היו שני אחים. אחד היה חכם, השני הלך לטכניון".
לחברה צריך להיות לטעמי תפקיד חשוב בתיווך האמונה, ואני מתכוון בעיקר להסברת עקרונותיהן של האמונות השונות, הפילוסופיות שעומדות מאחוריהן. אבל כנראה שזה יותר מדי לבקש מהחברה.
בכל מקרה, כתבתי שהממסד טבעו להשחית ולקדם מושחתים, ואני מקווה שלא פספסתי אותך מגדרית.
אני מניח שהתגובה סובלת מהכללות ואי דיוקים, אך נראה לי שהדעה מנוסחת לא רע.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש