|
||||
|
||||
בלי להתייחס להנמקות של כליל החורש, מדוע זעם ותסכול אינם נימוקים רציונליים? תראי את כל ההתבטאויות אצלנו במלחמה הזאת; זעם, תסכול, כבוד פגוע -מככבים כהנמקות העיקריות. |
|
||||
|
||||
זעם ותסכול הם נימוקים רציונאליים (אם כי נמוכים ופרימיטיביים וגם יועצים רעים מאוד, אם אין בצידם מטרה ממשית נוספת). העניין הוא שיש *עוד* נימוקים רציונאליים למלחמה. לכן הטענה כאילו אם מישהו מחפש נימוק אחר למלחמה, הוא מגמד את האנושיות של האוייבים שלו, היא מופרכת. כמו כן אי אפשר להתיייחס לנימוק הזה כאל מובן מאליו, כמו אצל חלקים בשמאל. לכן השאלה ששאלתי את כליל החורש בעינה עומדת- על מה הוא מסתמך בהנחה שלו שה"כיבוש והאלימות של צה"ל" הם המניעים של המלחמה של הערבים נגדנו. |
|
||||
|
||||
מפני שאם היה המצב הפוך -גם אנחנו היינו גרילה.הטענה שהערבים היו הרבה יותר ברוטליים - אינה קשורה לעניין. כמו שהיתה מחתרת צרפתית, סלובקית, פולנית, פרטיזנים בבריה''מ, יוגוסלביה וכד'. כמו שהיתה האי. או. קה. הקפריסאית והפ.ל.נ. האלג'יראית, המאו-מאו הקנייתית וכד'. |
|
||||
|
||||
לא טענתי שהערבים היו יותר ברוטליים, ואין לי עניין לשפוט את הערבים. שאלתי בצורה הכי עניינית על מה כה''נ מסתמך כשהוא טוען שהמניע של הערבים במלחמה נגדנו הוא הכיבוש והאלימות של צה''ל. להבנת מניעי האוייב ומטרותיו יש השלכות מרחיקות לכת לגבי ההתנהלות במלחמה אתו. לכן לפני שטוענים שהכיבוש הוא המניע, צריך שיהיה לזה בסיס כלשהו. שאלתי מהו הבסיס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |