|
הפן/האלמט הרוחני יכול להמצא בכל דבר, בכל עיסוק, בין אם זה ארצי, מופשט או נישגב - עיסוק פיזי פשוט או הגות פילוסופית או עיסוק דתי או אמנותי, בכל עניין ועניין שבו עוסק האדם. הבעיה היא בכך שאנו לא מכירים ולא מגלים את הפן הרוחני שבכל דבר ודבר. הרוחניות לא נמצאת מטיבעה בדבר זה או אחר, אלא שהרוחניות נמצאת בנו ובמתגלה ביחס שלנו כלפי כל דבר שאנו עושים בחיי היום-יום, בין אם זה שטיפת כלים, ניקוי רצפות, עשיית צרכיינו בבית השימוש, אכילה, מין(למעט צפייה בטלויזיה וחשיפה לשאר אמצעים מגרים שרק מכלים את נפש האדם ולא עוזרים לה להתפתח) או האזנה למוסיקה, תרגול יוגה, ציור, נגינה, התפללות וכו'. כך שעיסוק ברוחניות הוא למעשה (לפי תפיסתי)כל עיסוק שמפתח את הרוח(החוכמה והאינטליגנציה הרוחנית, שהיא החשובה והשלטת באדם) ע"י התבוננות פנימית בנפש האדם וחיצונית בעולם וסביבתו(שלמעשה מאחדת את האדם עם העולם סביבו), סוג של מדיטציה שלמעשה מקרבת את האדם למודעות העליונה והטיבעית שאין דבר יותר נישגב ורוחני ממנה(ניתן לקרוא לזה 'הארה' או ראיית האלוהים וכד').
|
|