 |
שומעים הרבה שיש ביקורת על אופן ניהול המלחמה בצפון.
ראש הממשלה שעומדת לקבל מחר החלטה על הרחבת שטחי הפעילות בצפון אומר שעד כה לא ראה תכנית של צה"ל לפעולה רחבה, ובדבריו יש איזו שהיא הסרת אשמה מכתפיו והטלה על צה"ל.
מה קורה כאן ? מה בעצם הביקורת על צה"ל ?
הופיע היום ראובן פדהצור בטלוויזיה וכולו אש וגופרית על צה"ל, אינו מבין איך נתנו לתושבי הצפון לשהות חודש במקלטים, וכו' וכו'. אני מאזין לדבריו, ומנסה כל הזמן להבין מה הוא בעצם רוצה, כלומר מה היה צריך לעשות צה"ל ולא עשה. כבר חשבתי שלעניין השולי הזה הוא לא יגיע, אבל הנה לקראת סוף הראיון דברים ברורים ומפורשים שמאד הפתיעוני כשהם באים מפי איש שמאל אופייני שכמותו: צריך היה להתחיל מהליטני ולרדת דרומה כדי להשתלט על אזורי שיגור הקטיושות, ולא לעסוק, לפחות לא בשלב ראשון, בהתקתשויות בבינת ג'בייל. יופי. זה מה שטענתי מתחילת המערכה, כשהיה כבר ברור לחלוטין שאת עקרון ההרתעה שהוא הפשוט והקל מבין כל השיטות, איש מלבדי לא מוכן לקבל.
אבל אני נזכר שבעצם פעם ראשונה שאני רואה אותו בטלוויזיה בימים אלה, ואני בטוח שאיש מבוקש תיקשורת כמוהו לו רצה להופיע קודם כדי לבשר לנו את הבשורה שלו, בודאי היה מוצא איזו דרך לעשות זאת. ואז אני נזכר שאחד מפרשני הטלוויזה הבכירים, יוסי פלד, טען, לתדהמתי, בתוקף, רק לפני שלושה ימים שאין להגיע לליטני ודי בשליטה על קו המוצבים הראשון כדי שהחיזבאלה לא יוכל לשלוט באש ישירה על היישובים, כיוון שממילא את בעיית הקטיושות אי אפשר יהיה לפתור, והנה מאתמול או שלשום החל לטעון באותו תוקף שחייבים להגיע לליטני וצפונה ממנו, זאת מבלי שהודה באיזה שהוא מהפך מחשבתי שעבר.
ומהפרשנים כדאי לעבור לממשלה ולפוליטיקאים. אולמרט טוען שעד כה לא הביא צה"ל לממשלה תכנית רחבה. מה פרוש הדברים ? אני יודע (ידע אישי) שקיימת תכנית רחבה בצבא. ידוע לי על קצינים שגוייסו בתחילת המערכה, כשהתכנית שעליה ידעו בתחילה היא הגעה לליטני, אך המשימה שונתה בהמשך. ומה אלה כל הסיפורים על דעות שונות בממשלה ? על כך ששר הביטחון פרץ, בן אליעזר ועוד כמה תומכים בפעולה רחבה, ואילו אחרים שוללים זאת על הסף. רק ביום שישי האחרון שמעתי את השר שטרית בראיון ברדיו מספר שהוא מתנגד בתוקף להגעה לליטני ול"שקיעה בבוץ", ובדעתו זו תומך גם אולמרט (1). אז מה זה הסיפור התמים, כביכול, לפיו בכלל אין תכנית כזאת ? בכל זאת אנו שומעים שמדברים ומתווכחים על כך בממשלה ויש דעות לכאן ולכאן.
איני טוען שהבעייה נמצאת רק בין הפוליטיקאים. רוח ה"בוץ" וההססנות מנשבת בכל מקום, ובודאי גם בצבא, שהתחיל לאחרונה להתמחות בנסיגות ובעקירת יישובים במקום בהכאת האוייב. אבל אולמרט לא יכול היום להתנער מאחריות. הוא שותף ואחד האחראים לאווירה הזאת, שהיום מביאה עלינו ייסורים ממושכי זמן שאין רואים עדיין את סופם. אגב, תוך כדי כתיבת הדברים אני שומע סקירה של אילה חסון שמזכירה לי שבעבר היה דיון בקבינט שבו היה עליו לבחור בין תכנית מצומצמת ותכנית רחבה, והשרים קבלו את התכנית המצומצמת. זאת אומרת שדבריו של אולמרט הם פשוט שקר מפורש.
(1) אני רוצה להביא במלואם דברים שכתבתי במכתב למאיר שטרית ביום שישי האחרון לאחר ששמעתי ראיום עמו ברדיו:
שלום רב,
דבריך אתמול בקשר להתנגדותך לכיבוש השטח שמדרום לליטני מבוססים, לדעתי, על שגיאה גסה ומהותית בהבנת איום הטילים על מדינת ישראל והאפשרות להסירו, ומהווים טעייה והטעייה של הציבור.
האמירה "בידי החיזבאלה היום טילים לטווחים ארוכי טווח, ולכן אין חשיבות להשתלטות על שטח שעומקו קטן מהטווח הזה" מבוססת על חשיבה פשטנית ושטחית. אין צורך להיות אסטרטג גדול או מומחה טילים, ודי בהתבוננות ובסיכום אירועי ירי הטילים עד כה בשבועות הקשים שעברנו, ומעט שכל בקודקוד כדי להבין זאת.
זה אמנם נכון שבידי החיזבאלה (1) טילים ארוכי טווח שיכולים להיירות מעבר לליטני, אך מסתבר שדווקא הם, סכנתם קטנה. אם נסכם את הירי של כל הטילים שנקראים ע"י החיזבאלה "חייבר אחד", אותם אלה שנורו אל עפולה בית שאן וחדרה אתמול, נראה שאף אחד מהם לא גרם לנפגעים בגוף, ואפילו לא לנפגעים ברכוש. הסיבה לכך נראית די ברורה. הטיל שנורה לעבר בית שמש, למשל, פגע בסביבות פקועה שנמצאת באמצע הדרך בין יעדו לג'נין ששוכנת במרחק 20 ק"מ מבית שאן. היה דרוש זמן רב כדי למצוא בכלל היכן מקום הנפילה, ולמרות ראש הנפץ הגדול לא נגרם שום נזק. מבחינת ההסתברות טיל כזה נזקו קטן, ובנוסף לכך הוא יקר ולכן לא יכול להימצא בכמות משמעותית בידי האויב, ומחייב משגר גדול ופגיע. כפי שנמסר כל משגרי הטילים מסוג זה שירו עד כה הושמדו על ידי חיל האוויר, (למעט המקרה של אתמול שבו האינפורמציה בתקשורת בעניין זה אינה חד משמעית). בנוסף לכך, לו היינו שולטים בכל השטח שמדרום לליטני היה הטיל הזה מהווה איום על אזורים בארץ קטנים עוד יותר, כי עד כה הוא נורה מאזורים שמדרום לליטני, בסביבת צור.
הטיל הארוך יותר "זלזל" , מהווה, לדעתי, איום קטן עוד יותר. מדובר בטיל שההכנה לשיגורו במקום שנמצא בשליטה אווירית שלנו היא מאד בעייתית. כמו כן הוא טיל עוד יותר יקר וכנראה מצומצם כמות. נכון שאם יירה לעבר גוש דן יש סיכוי גדול שיפגע באזור מיושב,אך אני מניח שדווקא בו יוכלו טילי הפטריוט לטפל. מצד שני ייפגעו בנקל הציוד ומפעיליו והנזק שייגרם ליורים עקב הירי יהיה גדול מהנזק שיגרום הטיל, כך שהשימוש בו לא יהיה כדאי.
אין זה מקרה שאת כמות הנפגעים הרבה והנזק הגדול גרמו דווקא הטילים הפשוטים קצרי הטווח שנמצאים בכמויות אדירות בידי האויב, ושאפשר להפעילם בטקטיקה כזאת שמונעת מחיל האוויר לפגוע בהם. על פניו השתלטות על האזור שמדרום לליטני כולל אזור צור, והפעלת חיל האוויר כדי לנטרל ירי מצפון לליטני של טילים ארוכים תיתן מענה כמעט שלם לבעיית הטילים. ללא הישג כזה, למרות דבריך ודברי ראש הממשלה, אי אפשר יהיה לומר שהשגנו איזה שהוא הישג במלחמה הזאת (שום אסטרטגי ושום בטיח למרות שאתם מאד רוצים להאמין בכך), והחיזבאלה יגיע למו"מ על הפסקת אש מעמדת ניצחון, ובעתיד יוכל לשוב ולשבת על הגדר ולחטוף עוד חיילים, ואנו שוב נתאפק כמה שנים עד שלא נוכל יותר ונצא למלחמה נוראה מהנוכחית.
וכמעט באותו עניין, רציתי לסתור קלישאה מקובלת בימים אלה בקשר לירי הטילים מעזה. יותר מדי אנו שומעים את האמירה: "כבר היינו בעזה, ולא הצלחנו להפסיק את ירי הטילים". זה שקר, ושוב, הטעייה בוטה מאד של הציבור. חבל שהקשקוש הזה ממשיך להישמע ללא הרף מפואד, למשל, ואישים אחרים. כאשר שלטנו בצפון עזה, והדבר הזה היה לאחרונה רק לפני תחילת המימוש של הסכמי אוסלו, ובשום אופן לא בשום תקופת זמן מאוחרת יותר, לא נורה שום קסאם מרצועת עזה לעברנו(2), כשם שהיום לא הצליחו הפלשתינים לשגר אפילו טיל אחד למרכז הארץ מאזורי יו"ש, למרות המאמץ שהשקיעו בכך. זכור לי בברור נאום לועג של יצחק רבין ז"ל בכנסת בתשובה לדברי אזהרה של בני בגין שעזיבת השטח הזה תביא לירי של טילים לעבר הנגב. עזבנו והצבנו שם את ערפאת כדי שישמור עלינו, והטילים הגיעו, וימשיכו לעוף משם כל עוד אין אנו שולטים שליטה מלאה בצפון רצועת עזה.
לצערי הרב עברת לחשוב, בשנים האחרונות, במושגים של קלישאות כמו "אין לנו מה לחפש בעזה" ו"אסור להיכנס לבוץ"(3), וקשה לך להיחלץ מכך, ולהודות בטעות גם כשהמציאות תופחת על פניך בעוצמה רבה. אני מציע לך לנסות לפחות להשתחרר ממוסכמות ולערוך את מחשבותיך מחדש.
כתושב הצפון שגם שמע כמה "בומבות" רציניות ביותר בסמוך מאד למבנה שבו שהה במקום עבודתו, וגם כאב לבן שגויס עתה לשרות מילואים מיוחד (אני יודע שזה לא לעניין, אבל אני מנסה כל טקטיקה), אני שוב מבקש ממך לנסות לחשוב על כל העסק הזה מחדש, ואני אומר שוב: באין הרתעה, ובאשמתנו אין, הברירה היחידה לשפר את מצבנו היא להשתלט על כל השטח שמדרום לליטני. רק כך נוכל לומר ששינינו בצורה דרסטית את יכולת האויב לפגוע ביישובנו ולשתק חלק ניכר מהמדינה.
אגב, אני מאמין שהמציאות תכריח אותנו, בכל מקרה, להגיע בסופו של דבר למצב הזה, שכן כולנו כולל אתה וגם ה"שמאלנים" חפצי חיים ( כשם שיצאנו למבצע חומת מגן מחוסר ברירה למרות מאמצנו הרבים לא לעשות זאת), אבל קולות ההתנגדות בתוך הממשלה היום, יאיטו את תהליך ההיחלצות ממצבנו המחורבן, ויאריכו את הסבל.
(1) אני חושב שהעמדה המוצהרת שלנו שהמלחמה הזאת היא מלחמה שלנו בחיזבאלה ושולחיו ולא בלבנון היא עמדה מוטעית שמשחקת לידי האויב, וכובלת את ידינו. אני חושב שאיך שלא תביט על כך (לאחרונה גם פורסם ששמונים אחוזים מתושבי לבנון תומכים בחיזבאלה), חייבים להציג מלחמה זו כמלחמה שלנו במדינה שכנה שתקפה אותנו, ויורה טילים על אזרחנו במידת יכולתה. תאר לעצמך שאחד הטילים שנורו אתמול על חדרה היה פוגע בלב תחנת הכוח בחדרה ומשתק אותה לחודשים רבים. האם גם אז היה אסור לנו להרוס את כל תחנות הכוח בלבנון בגלל שהן שייכות ללבנון ולא לחיזבאלה ?
(2) ההתנתקות שמשמעותה הצבאית הייתה וויתור על פיקוח על הגבול בין מצרים ורצועת עזה בתוך העיר רפיח, היא רעה חולה נוספת. כמו הנבואה השחורה של בני בגין שאותה הזכרתי, גם הנבואה שהמעשה הזה יביא לתגבור מערך הטילים של הפלשתינים ברקטות תקניות, מתממשת ממש לעינינו. טילי גראד (קטיושות, בלשון העם) כבר מצויות ברצועת עזה ואפילו נורתה רקטה אחת כזאת או שתיים, ובעתיד יתקרב שם המצב מבחינה זו, לזה שקיים היום בדרום לבנון. וכמו בדרום לבנון, הפתרון היחיד יהיה השתלטות מחודשת על כל השטח.
(3) כשיצאנו למלחמת של"ג, התנגדתי (למרות שתמיד הייתי "ימני") ליציאה למלחמה מסיבות שונות, כולל לחלק של הארבעים קילומטר שהיה אז קונסנזוס שגם העבודה שהייתה באופוזיציה הסכימה לו. אבל מאוחר יותר תפשתי שהמלחמה הזאת כמו המלחמה הנוכחית הייתה מלחמת "אין ברירה" (מנחם בגין טעה בהגדרתו "מלחמת ברירה"), הייתה מחויבת המציאות, והייתה פורצת בסופו של דבר גם לו היינו משתדלים בתוקף להימנע ממנה.
לנוכח אירועי ימינו אלה, אני חושב שהייתה זאת מלחמה מוצלחת מאין כמוה, שהשיגה את כל יעדיה (ירי הקטיושות אל עבר יישובינו, בניגוד להיום, נפסק ביום הראשון לקיומה), זה שהצלחנו לקלקל הישג חשוב מאד שלה בהביאנו את ערפאת וחבר רוצחיו מטוניס לכאן, לא גורע מגודל ההישג עצמו.
דב אנשלוביץ
הרב יוסף לוי 3
קריית מוצקין
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש