בתשובה לאני, 07/08/06 6:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אהבתי :) ואם להתייחס לספר שלפנינו, הסיפור שלך לא כ"כ רחוק מזה של דדי בורוביץ (שאת הלינק לגביו בדקתי, אחרים אולי פעם אחרת. או לא..); - לא עשר אצבעות ולא עשרים נעליים. "בגיל 20, עם שחרורו משירות סדיר, יצא ללמוד מינהל עסקים בניו יורק יוניברסיטי, עם אחיו צביקה וישראל. שב ארצה עקב מחלת אביו, כדי לסייע בניהול העסקים המשפחתיים. אלה כללו את הד ארצי, ושלוש מאפיות בדרום הארץ - בקריית גת, אופקים ואשקלון". מה כל הצ'יזבטים האלה על הפלגה באוניה ומכירת גלידה. הצחקתיהוני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה :) נזכרתי שמישהו פעם סיפר לי את הסיפור על התפוחים וזה די הצחיק אותי, אז חשבתי לכתוב על זה כאן. את הסיפור עטפתי באוסף ארועים שחוויתי בזמן האחרון אשר שונו על ידי (חלקם במעט ולחלקם קשה למצוא את הקשר לארוע שהיה הבסיס להם; כך לדוגמה הזוג שסיים ארוחה במק' היה למעשה שתי בנות שאני ובקר פגשנו בשעה שהן אוכלות שם ודיברנו איתן על עוולות התאגיד). אני יכול להוסיף "הסיפור מבוסס על ארועים אמיתיים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |