בתשובה לדורפל, 06/08/06 20:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחזור בשלישית: קביעת מדדים לעבודה, בייחוד עבודה כמו חקיקה, היא בעייה קשה, שטרם נמצא לה פתרון. איני מתימר לתת את הפתרון האולטימטיבי לבעייה, אלא רק להציג פתרון שהוא בעיני טוב יותר משני פתרונות אחרים (נוכחות במליאה וספירת הצעות חוק). האמירה היחידה שאני מוכן לעמוד מאחוריה היא שרעיון זה טוב יותר משני הרעיונות הללו. לא היה בזה שום ערך (יש עוד המון רעיונות גרועים יותר) אילולא היו שני פתרונות אלו המועמדים הראשיים להבחר למדד האיכות של הח"כים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר מקודם ידעתי (הנחתי) שאתה לא מתיימר לתת פתרון האידיאלי. לא בגלל זה הצבעתי על כשלים. בדיקת נוכחות במליאה דווקא נשמעת לי כמו רעיון טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמה זה יותר טוב מהאפשרויות האחרות? ואיך זה בדיוק מעודד פעילות פרלמנטרית כלשהי? (דווקא במליאה הפעילות הפרלמנטרית היא אפסית ובד"כ פסיבית מאוד, פרט לדיונים טעונים, בהם ממילא נוכחים הח"כים מסיבות אחרות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שואל במה דרישת נוכחות בהצבעות על חוקים, יותר טובה מחקיקה כפויה? ראשית, אלו שתי הצעות שונות שנועדו לפתור בעיות שונות. באותה מידה יכולת לשאול אותי במה אכילה טובה משתיה - שתיהן פעולות שאתה מבצע במטבח. שנית... בדיוק חזרתי מהמוסך. סלח לי בבקשה אם האנלוגיה לא נראית לך נחוצה: לבדוק נוכחות של הח"כים בהצבעות נשמע לי כמו לדרוש מהמוסכניקים השכירים להגיע לעבודה כל בוקר, ולפחות להראות כאילו הם עובדים. לתת להם מכסות חקיקה נשמע לי כמו לשלוח אותם לחבל במכוניות בשכונה, כדי שיהיו לקוחות. תיקון קטן: להכריח אותם לעמוד בסטנדרטים כלשהם של נוכחות במהלך כל השנה, התכוונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב על גינה. אתה לא רוצה לתגמל את הגנן שלך לפי מספר הזרעים שהוא זרע, לא לפי מספר הצמחים שהוא הצליח להצמיח, לא לפי מספר העשבים שהוא עקר ולא לפי מספר העצים שהוא גזם. כשאתה שוכר גנן, אתה אומר לו איזה גינה אתה רוצה שתצא בסוף, ומעוניין לתגמל אותו לפי הקירבה בין הרצון שלך למציאות. אם הוא זרע דשא, ואתה רצית קקטוסים, הוא גנן רע, ולא משנה כמה דשא הוא זרע, או איך הדשא צמח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אך לא רלוונטי. את הגנן אני יכול לתגמל לפי התוצאות, כי אני מסוגל, בקלות, למדוד אותן. את פעילותם של חברי הכנסת אני לא יכול אפילו לאמוד, מלבד במקרה שבו הם מתבטלים לגמרי. אני מציע להעניש אותם כשהם מתבטלים לגמרי, עושים עבודה גרועה. אתה מציע לתגמל אותם כשהם עושים עבודה מצויינת. על פניו נראה שכל אחד מאיתנו מדבר על קצה אחר של אותה הסקלה, אבל זה לא באמת ככה, כי את הנמצאים בצד שלי של הסקלה אפשר לזהות, ואת כל האחרים אי-אפשר. אלו שתי פתרונות לבעיות שונות, ולכן אנחנו לא יכולים להשוות ביניהן. יתרה מזאת - אפשר היה לקבל גם את ההצעה שלי, וגם את ההצעה שלך, בלי שום בעיה. עכשיו, חוץ מזה, אני גם אומר שההצעה שלך לא טובה, מסיבות שפירטתי בהודעות קודמות. זה לא קשור בכלל להצעה שלי. הייתי יכול לומר את אותם הדברים גם בלי להוסיף את ההצעה שלי, ושם דבר לא היה חסר בביקורת על ההצעה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |