|
||||
|
||||
אפרופו אתגרקרתיזם, היה לא מזמן (שנתיים?) אחד שהתיימר להיות סופר הפנטזיה הישראלי הראשון. בראיון איתו הוא טען שהוא לא קרא ספרי פנטזיה, כדי שלא לפגוע במקוריות של הספר, אותו הוא תיכנן לכתוב עוד מגיל צעיר. לא עלה בידי לצלוח אפילו את הפרק הראשון, שפורסם בחינם, אבל זה היה מספיק כדי להיווכח, שכצפוי, התוצאה הייתה שהוא שיחזר את כל הקלישאות הרעות של הז'אנר. |
|
||||
|
||||
הספר אליו אתה מכוון הוא מן הסתם "ארמדין – חרב אלף הראמות" מאת חנן קוגל. גם המשך פורסם, אין ולו שמץ של מושג מדוע. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קצת מזכיר לי את ''סונטה ללא ליווי'' הנהדר של אורסון סקוט קארד שבו לוקחים גאון מוזיקלי מביתו בגיל צעיר ופחות או יותר כולאים אותו בתוך יער מבודד כדי שהמוזיקה שהוא יוצר לא ''תזוהם'' על ידי באך ודומיו. |
|
||||
|
||||
אפשר ספוילר? לא קראתי את הסיפור. מה היה בסוף? |
|
||||
|
||||
זה רק הבסיס לסיפור, הכיוון שאליו הוא הולך הוא שונה למדי. אחרי שמישהו מגניב לגאון קסטה של באך, הנגינה שלו אכן "מזדהמת" (הוא *מפסיק* להשתמש באלמנטים שנמצאים גם במוזיקה של באך, כדי שלא ידעו שהוא שמע אותו), ונותנים לו עבודה אחרת תוך שאוסרים עליו לנגן שוב אי פעם. כמובן שהוא לא עומד באיסור הזה, והתוצאות עגומות למדי. לפרט עוד יעשה עוול לסיפור הזה וירדד אותו. |
|
||||
|
||||
תודה. לא יודעת למה, אבל ברגע שכתבת "מזדהמת", עברה בי המחשבה שזה רעיון אופייני לא.ס קארד. אין לי מושג למה (אולי בגלל קסנוסייד (ופירוט ילדי ה-OCD שם? אולי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |