 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין למה אתה מערב את שתי הטענות - איכות מערכת החינוך הישראלית וקיומו של כשרון לשפות. ברור לי שאנשים שונים הנמצאים באותם תנאים לומדים בקצבים שונים, וברורה לי היעילות של מילה כמו "כשרון", שתצביע על ההבדל בקצב מבלי לגרור את אותו הדיון להתעמקות במקורו המדויק (רוב הכשרונות אינם אטומיים). בשפות שאינן אנגלית ברורה יותר היעילות של שינון של כמה כללים חשובים בהתחלה, לפני החשיפה הממושכת לשפה שמובילה בסוף התהליך להבנתה. קח למשל את כללי האיות/ההגייה בגרמנית ובספרדית. מספר לא-אסטרונומי של כללים מאפשר לך לדעת את ההגייה הנכונה (או המקובלת, אם אין לך סבלנות לחכות כמה שנים עד שהתלמיד לומד גם את המבטא הנכון) של מילה שהוא רואה כתובה, ולא דורשת ממנו גם לחפש מישהו שיבטא אותה עבורו לפני שהוא מסוגל להשתמש בה. טיפשי שלא ללמוד את הכללים האלו בצורה המקובלת - שינון. אותו הדבר עם דקדוק בסיסי - יקח הרבה יותר זמן, ויהיה הרבה יותר מתסכל, לנחש לבד כמה זמנים יש בשפה שאתה מנסה ללמוד, מה המשמעות המדויקת של כל אחד מהם וכו'. לדוגמה, אני לומד גרמנית, ואם הייתי מנסה ללמוד בלי שום הדרכה הייתי יכול בקלות לטעות ולנחש שזמן עבר (Perfekt) שנבנה עם פעלי sein הוא אחד נפרד מזה שנבנה עם haben. הניסיון להבין את פשר ההבדל המדומיין סתם היה מעכב אותי. בעצם, אפילו לא הייתי מגיע לזה. הייתי נשבר הרבה לפני כן, אם לא היית מרשה לי להציץ בשום טקסט שמסביר את הדקדוק (או אפילו מילון! קצת הגזמת, חביבי). אין מנוס מלמידת הכללים הדקדוקיים של שפה שאתה לומד. אם לא יבקשו ממך לשנן אותם, אתה פשוט תנחש אותם בעצמך (אני לא יודע מה איתך, אבל לדעתי, לי יקח יותר זמן ככה). בסופו של דבר אתה תדע את אותם הכללים. אולי השיטה של הצגת הכללים מההתחלה, או ההצעה שתשנן אותם, לא אידיאלית עבורך, אבל אין בה שום דבר פסול מיסודו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לטינית למדתי על ידי קריאה של ספר דקדוק עבכרס (או לפחות היה כזה אם הוא היה מודפס) ושינון כל הכללים בו, ולאחר מכן קריאה אינטנסיבית של כתבים בלטינית מתוך אתר שבו לחיצה על כל מילה פותחת חלון קטן עם כל הפירושים שלה. (http://www.perseus.tufts.edu/) גרמנית למדתי מתוך קריאה בויקיפדיה הגרמנית (עם מילון) והאזנה לרדיו בגרמנית (בלי מילון). (http://www.dw-world.de/) בלטינית אני לא מסוגל להגיד "אתמול ישבתי על כיסא" בלי לעשות 10 שגיאות דקדוק (וזה אפשרי בלטינית), לעומת זאת כבר הצלחתי לעצבן כמה גרמנים ב-icq בלי הרבה מאמץ והצצות במילון. הטעות שלך היא כנראה פה: "בסופו של דבר אתה תדע את אותם הכללים. " אם אתה חושב על השפה בתור אוסף של כללים אתה לעולם לא תשלוט בה בצורה סבירה. נכון שהדרך השנייה קשה יותר בהתחלה, אבל היא טובה יותר לטווח ארוך - כלומר, בניגוד למה שאמרת, לוקח הרבה פחות זמן לקבל שליטה בשפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<פוצח בריקוד קוזאקים נמרץ> | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני אגיד שכנראה הגיע הזמן שתפנה את המאמצים ללמידה של עברית, זה ישמע כאילו כמו העלבות מצידי ותגובה מוגזמת, או כמו סתם בדיחה דלוחה? איך הגעת למסקנה שבפסקה האחרונה שלך? אני לא חושב על שפה בתור אוסף כללים וזהו. אמרתי שיעיל לשלב למידה "מסודרת" (אולי מתאים יותר "מוסדרת") של הכללים הדקדוקיים (וכללים קשורים, כמו כללי ההגייה/האיות) בלמידה דרך השימוש הטבעי בשפה. הלמידה שלך דרך קריאה בויקיפדיה הייתה הרבה יותר יעילה אם למדת איך (בערך) להגות את המילים שכתובות בגרמנית לפני שהתחלת, מאשר אם פשוט קראת את זה איך שבא לך בהתחלה ולאט-לאט הגעת להגייה הנכונה על ידי השוואה עם מה ששמעת ברדיו. לא אמרתי שלמידה טבעית לא נחוצה, גם לא אמרתי שהיא לא החלק המרכזי. אמרתי שלא יעיל להשתמש רק בה. אז בבקשה... <צ> הטעות שלך היא כנראה פה: "בסופו של דבר אתה תדע את אותם הכללים." </צ> זו לא טעות. (אני אטרח לנסות לשכנע אותך שזו לא טעות אם אתה תטרח לנסות לשכנע אותי שזו כן - מה שאתה כתבת מיד אחרי המשפט הזה לא היה קשור בכלל.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אטרח לנסות, למרות חשש קל מדיון סמנטי ומייגע... קודם כל אפשר להסכים לדעתי שהמטרה הסופית היא שימוש בשפה, כלומר דיבור, קריאה וכו' בצורה שוטפת. הכוונה ב''צורה שוטפת'' היא שאתה אמור להיות מסוגל לדבר, לקרוא וכו' מבלי לפנות לכללים פורמליים, גם לא באופן מנטלי. הדרך היחידה להשיג את המטרה הזאת היא להתרגל להשתמש בשפה, להתרגל לכל הצורות ומבני המשפטים וכך לדעת להשתמש בה אך ורק מתוך הרגל. הדרך הישירה ביותר להגיע למצב כזה היא כמובן חשיפה ישירה וממושכת. אלא שלרוב האנשים אין סבלנות לעבוד קשה בלי להגיע לתוצאות סבירות, ולכן משתמשים בשיטות עקיפות, כמו שינון כללים ותרגול היישום שלהם, וחשיפה הדרגתית לשפה. השינון מפחית מהשיעמום שיכול להיווצר עקב חוסר ההבנה המוחלט שקיים בהתחלה, ונותן ''משהו לעשות'' כל פעם שמשהו לא מובן. החשיפה ההדרגתית מפחיתה מהתסכול שנוצר עקב חשיפה לדברים שלא נלמדו קודם לכן. אבל למרות כל היתרונות האלה, אלה שיטות עקיפות שנועדו בסך הכל להקל על הלימוד, והן לא תורמות שום דבר להשגת המטרה הסופית. אם כבר, הן גורמות ללחץ מיותר ומזיק ולתלות שקשה מאוד להשתחרר ממנה אחר כך. עכשיו תורך להסביר למה לדעתך הדרכים העקיפות הנל יותר טובות או מהירות מהדרך הישירה והפשוטה ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסקה ראשונה: סבבה. פסקה שניה: על גלגלי עזר שמעת? על כך שתינוקות לומדים לעמוד כשהם מחזיקים בסורגי הלול לפני שהם לומדים ללכת? אתה חושב שיכולת הביניים מעכבת, במקום מאיצה, את רכישת היכולת הסופית? אם בחודש הראשון אני מבין רק את מה שנאמר לאט, ורק לאחר חשיבה מודעת, זה עדיין יותר טוב מבחינתי מאם בחודש הראשון אני לא מבין כמעט שום דבר. אולי אתה חושב שאצלך העיכוב בהתחלה מוביל למהירות סופית גבוהה יותר, ואולי אתה אפילו צודק. אצלי, אני משוכנע לגבי לא פחות משאתה משוכנע לגביך, זה לא ככה. פסקה שלישית: תסכול הוא פקטור שהתלמיד והמורה חייבים לקחת בחשבון, ממש כמו שכחה. זה שכולנו היינו יכולים ללמוד שפה על בוריה בשבועיים אם אף פעם לא היינו שוכחים או מאבדים את הסבלנות, זה לא מעניין יותר מהגלגלים שאפשר היה להרכיב על סבתא. "והן לא תורמות שום דבר להשגת המטרה הסופית" - אולי על הירח. פה בכדור הארץ, הן מועילות, ולכן אנחנו משתמשים בהן. פסקה רביעית: מה לא ברור? אלו גלגלי עזר. עקב ניסיוני, ובשל הסיבות שמניתי כבר בהודעה הראשונה שלי בדיון, אני חושב שיעיל ללמוד את הכללים הדקדוקיים של השפה שאתה לומד, בצורה מסודרת וקצרה, ואז לעבור לחשיפה ארוכת השנים לשפה, יותר משיעיל לדלג על השלב הראשון ולקפוץ ישר למים. לתשומת ליבך: אמרתי שעדיף לעשות כמה תנועות של חתירה על הדשא לפני שקופצים למים; לא אמרתי שזה מספיק בכדי לדעת לשחות. התרגול בתוך המים הוא הכרחי, התרגול על הדשא איננו. אני רק אומר שהוא יעיל, בתוספת לדבר העיקרי, בזמן שאתה מתעקש שהוא בזבוז זמן שמקנה בהכרח הרגלים שגויים, שהזמן שהשלתם תדרוש יארך יותר מהזמן שהם חסכו. דרך אגב, נראה לי ששכחת שאמרת "הטעות שלך היא כנראה פה: "בסופו של דבר אתה תדע את אותם הכללים.", ושאני בתגובה אמרתי שזה לא טעות, ושאני אסביר את הטענה שלי כשאתה תסביר את שלך (שזו טעות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישיר. כבר כתבתי למה. הגישה שלך היא אותה גישה מסורתית ושגויה מן היסוד שרבים מדי מהמורים מחזיקים בה. רב המורים (מכל מקום, רוב אלה שלימדו אותי) מניחים שמספיק לקרוא לקרוא את ספר הלימוד מתחילתו ועד סופו ולבצע את כל התרגילים שבו כדי לשלוט בשפה. זה לא נכון. אני חושב שהסברתי את עצמי כראוי בהודעות האחרות שלי. אין לי כח לחזור על עצמי. חוץ מזה, איפה ראית שכתבתי שלא צריך ללמוד כללי קריאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבריקו, אתה לא חושב שקריאת ההודעות שלי במלואן תיתן לך מושג טוב יותר על מה שאני חושב מאשר סתם לנחש? <צ> "הגישה שלך היא אותה גישה מסורתית ושגויה מן היסוד שרבים מדי מהמורים מחזיקים בה ... שמספיק לקרוא לקרוא את ספר הלימוד מתחילתו ועד סופו ולבצע את כל התרגילים שבו כדי לשלוט בשפה." </צ> איך לעזאזל הגעת למסקנה הזאת? <צ> "אין לי כח לחזור על עצמי." </צ> אם אתה מתכוון להמשיך להגיב למה שמתחשק לך, ולא למה שבאמת אמרתי, אז גם לי אין כוח שתחזור. <צ> "חוץ מזה, איפה ראית שכתבתי שלא צריך ללמוד כללי קריאה?" </צ> שוב פעם אותו דבר... לא אמרתי שכתבת שלא צריך ללמוד כללי קריאה. אתה יצאת נגד שינון; אני נתתי לדוגמה שבה שינון הוא יעיל. יש מבין? ----- החלק שהכי הפריע לי בהודעות שלך לפני שנכנסתי לויכוח היה שאתה משוכנע שכל מי שהקו שלו לא מקביל לגמרי לשלך, לא מסכים איתך על שום נקודה. אתה תוקף אנשי קש - אין כאן אפילו אדם אחד שטען שלמידה "רק על ידי שינון טבלאות, חוקים ומילים" היא יעילה, אבל אתה לא מפסיק להוכיח אנשים על הטעות הזאת. הנה דוגמה מצויינת לאמנות הדיון הלוקה בחסר שלך - תגובה 399214 . גדי מתנגד שם לשלילתך את קיומו של "כשרון", ואתה מסביר לו שלא כדאי לו לשנן טבלאות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |