|
||||
|
||||
על פניו, נראה שלמדע ולפוליטיקה יש מאפיינים שונים מאוד. המדע - לפחות הקשה - ניתן לאימות, ויכולת ההשפעה היא די ''לא מרוכזת''. לא שאין תפקיד לפוליטיקה בקהילייה המדעית, אבל לא נראה לי שיש כיום משהו שמונע ממדען זוטר אי שם להעלות תורה פיזיקלית חדשה שתהפוך את ה''מציאות'' המדעית על פניה. האנשים שמגיעים לתחום המחקר המדעי גם הם מטיפוס מסוים, שונה מאוד מהטיפוס שמגיע לפוליטיקה. הפוליטיקה, בניגוד למדע, עוסקת למעשה כמעט אך ורק במאבקי כוחות. בניגוד למדע, כנראה שאין איזו מטרה אחת שמאחדת את העוסקים בתחום. |
|
||||
|
||||
טוב, כצפוי, יש לי מה לומר על כל מה שאמרת.היפותזות מדעיות אינן ניתנות לאימות (אינדוקציה, underdetermination וכאלה, ואלו הדברים שמלכתחילה דחפו אותנו לבקש הסבר להליכי המדע בתרבות ובתהליכים חברתיים); גם פוליטיקאי או הוגה חדש וזוטר יכולים לעלות משום מקום ולשנות את המציאות לחלוטין (קלינטון, טרומן - או אם תרצה אידיאולוגים - הציונים, הפשיסטים והקומוניסטים וכולי); ולמדענים יש מטרות רבות (קביעות, יוקרה, שכר וכדומה). רוב המדענים לא קמים בבוקר ומתחילים את הרדיפה אחרי האמת המוחלטת. אבל כל זה לא משנה וגדול עלינו כרגע. למה אתה חושב שהפוליטיקה עוסקת למעשה כמעט אך ורק במאבקי כוחות? אני חושב שהיא עוסקת בניסיון להגשים מטרות ויעדים שמשותפים פחות או יותר לכולנו: ביטחון, רווחה, שגשוג וכדומה. המטרות האלו משותפות לרוב הפוליטיקאים (אולי למעט הקיצונים ביותר משני הצדדים). מדוע לדעתך במדע הרציונאליות הקולקטיבית עובדת בעוד שבפוליטיקה היא אינה עובדת? ולמה שלא נוכל להעביר קצת רציונאליות מההליך המדעי להליך הפוליטי? |
|
||||
|
||||
הכוונה ל'אימות' היפותזות מדעיות לא היתה בהכרח לאימות מעבר לכל ספק. יש טעויות במדע, ורמאויות, ובהרבה מאמרים מדעיים שקראתי אפילו בתחום המתמטיקה מצאתי טעויות קטנות שחומקות מעיני התהליך של peer review. אבל אחרי הכל, יש איזו מציאות אובייקטיבית שחוקרים במדעי הטבע (מדעי החברה והרוח זה סיפור אחר), והיא פועלת על פי חוקים קבועים. זה מאפשר, לפחות בתאוריה, לבקר ולאמת במידה רבה (אוקי, לא מוחלטת) כל תוצאה וכל קביעה מדעית. כשרון פוליטי או יוקרה מועילים מאוד באקדמיה, אבל כשרון מדעי פנומנלי תמיד יזכה בהקרה ויפרוץ קדימה. הפוליטיקה היא איננה תחום עיסוק כמו "מדע". אני רואה את הפוליטיקה כאומנות השלטון. אותו משחק חברתי שהאבולוציה הביאה לכדי שלמות, המביא יחידים (בדר"כ זכרים) לרצות לשלוט על אחרים. היא מופיעה בכל מקום - במדע, במקום העבודה, בוועד הבית, בשלטון המקומי. בכל מקום בו יש יותר משני אנשים, יש פוליטיקה. אלא שבכל מקום היא תחומה באיזו מסגרת בעלת כללים, בעוד שבתחום שניתן אולי לכנותו "ניהול המדינה", הפוליטיקה קובעת גם את הכללים. זו המסגרת החיצונית (פחות או יותר). מי שרוצה לשלוט, הולך לשם. לא לאקדמיה (למרות שגם שם יש פוליטיקה). ולנסיכים, מטבעם, יש אינטרסים רבים. רק חלק (קטן) מהם רואים את עצמם כאחראים לרווחתם ולשלומם של כל נתיניהם. |
|
||||
|
||||
ההשקפה שלך על טבעה של הפוליטיקה מאוד נוקשה וקצת מוזרה בעיניי. התיאוריה על תכונות השליטים קצת מזכירה את החלוקה של אפלטון. אין לה כול ביסוס אמפירי. אם כבר, למשתנים סוציולוגיים (כמו מעמד חברתי ומקצוע האב) יש יכולת ניבוי שעולה בהרבה על משתנים פסיכולוגיים בכל האמור להימצאות בשלטון. וכמו שהזכיר האלמוני, גם המעברים של אנשי אקדמיה לפוליטיקה ושל פוליטיקאים לאקדמיה רומזים לנו שהתיאוריה הזאת בעייתית. גם הרעיון שב''ניהול המדינה'' הפוליטיקה קובעת את הכללים דורש תימוכין. אני דווקא מתבונן ומתרשם שניהול המדינה והפוליטיקה עצמה נקבעים ''מבחוץ'', ע''י כוחות כלכליים, מקריות היסטורית, ועוד יותר מזה - ע''י אידיאולוגיות שולטות והתפתחות הרעיונות. למנהיגים יש חירות של עשרה סנטימטר לכאן או לכאן. אם זאת ההשקפה שאתה מחזיק, כנראה שבאמת תוכל לייחס למנהיגים תכונות אופייניות (שנוכל לפרש כ''רשע''). עדיין נשארת השאלה אם יש ברירה אחרת. אבל, כאמור, לדעתי ההשקפה הזאת לא עומדת במבחן המציאות. |
|
||||
|
||||
איזו תאוריה על תכונות שליטים? שליטים הם אנשים רגילים, בדר"כ עם דחף ויכולת חזקים בתחום התחרות על שלטון. לא נראה לי שונה מזכרי האלפא של שבטי האדם מלפני מאות אלפי שנים, ששלטו אולי בחמישים איש. בוודאי שלמשתנים סוציולוגיים יש קשר לעניין, אני מניח שיש אורח חיים שתורם או פוגע בהכשרת נסיכים. היות אדם מדען לא בהכרח פוגע או מוסיף. באמרי שהפוליטיקה בניהול המדינה קובעת את הכללים לעצמה, התכוונתי לכך בהשוואה לפוליטיקה של האקדמיה למשל. זו האחרונה יכולה להשתולל במלוא עוזה, אולם עדיין יש מגבלות תקציב ואחרות אשר נכפות עליה מלמעלה. בניהול המדינה, החופש (לפחות בתאוריה) נתון לנסיכים להפוך את ארגז החול כולו. אין ספק שזה לא תלוי בהם בלבד - יש שליטים אחרים, כוחות כלכליים, גורל. אני לא מסכים לכך שתמיד טווח החירות שלהם הוא "עשרה סנטימטר", אבל זה דיון ישן. |
|
||||
|
||||
מיהו/מהו זכר האלפא? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה. לא בדיוק הבנתי איך הם נבחרים, השרירנים האלה. |
|
||||
|
||||
עורכים הצבעה. מי שמסוגל לשבור את כל הידיים המונפות, זוכה. |
|
||||
|
||||
...ובכל זאת, אפילו בכנסת ישראל יושבים כמה מדענים. |
|
||||
|
||||
כן, יש אנשים בעלי סקרנות מדעית ותאוות שלטון גם יחד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |