|
אני חוזר ואומר, מבצע אורנים גדול אכן השיג את המטרות שהוצבו בתחילת המבצע, וכך היה קורה, אני מאמין, גם אילו היינו מסתפקים במבצע אורנים קטן, כפי שתוכנן מלכתחילה. בדיעבד, בדומה להתנהלותנו הכושלת מול הפונדמנטליזם האיסלמי בשטחי יש"ע, יצרנו ואקום שהקל עד מאוד על כוחות החיזבאללה לתפוס את מקומם. נכון, לא יכלנו לדעת באותה התקופה שהפונדמנטליזם האיסלמי יהווה בעתיד איום גדול יותר מהלאומנות הפלשתינאית, אך אין זה משנה את מבחן התוצאה.
בנוגע לנסיגה מלבנון - גם אני וגם יזהר ציינו שחופש הפעולה היחסי שישראל נהנית ממנו הוא במידה לא מבוטלת תוצאה של הנסיגה מלבנון (וההינתקות). רק לשם השוואה - במבצע דין וחשבון וענבי זעם נהרגו, בכל אחד מהם, פחות מ200 אזרחים לבנונים והם נקטעו באיבם בעקבות לחץ בינלאומי כבד. במבצע הנוכחי חצינו כבר את גבול ה400, ונראה שאנו עדין נהנים מיד חופשית.
אני תוהה, האם היה תסריט כלשהו בו מספר ההרוגים הישראלי היה עולה על אפס ולא היית מגדיר את הנסיגה ככישלון. הרי גם אם השקט היה נשמר לעוד עשר או עשרים שנים, ברגע הראשון בו היתה ניכרת הסלמה, היית מכריז כי הנסיגה היתה כישלון, וכמובן מזכיר שאמרת לנו. אתה מציין את מחיר הדמים שאנו משלמים כעת, אבל משום מה לא לוקח בחשבון את מאות החיילים שנפלו במלחמת לבנון, או את 25 ההרוגים השנתיים שמנינו עת שהינו ברצועה.
אם תצא מנקודת ההנחה שהנסיגה היתה כישלון, אל תתפלא גם גם תגיע למסקנה הזו. אם תנסה, לעומת זאת, לבחון את הדברים בעין יותר אובייקטיבית, יתכן ונכונו לך הפתעות.
|
|