|
||||
|
||||
דברים כדורבנות. אחרי עשרה ימים של כתישה צבאית, כשהתשתית הלבנונית נהרסה, היה פשוט צריך להכריז שניצחנו, ולהפסיק את האש חד צדדית. חיזבאללה לא היה ממשיך לירות, ועל החטופים היינו מנהלים מו''מ עוד שנתיים (מה שיקרה ממילא). ואולי, אולי, המהלך היה משיג בדיוק מה שרצינו - שינוי פנימי בלבנון, שיגרום לפירוק חיזבאללה מנשקו. אבל לא. חייבים יותר. ייבים להביא למלחמה ממש כוללת, כדי שאחרי נשיג בדיוק מה שהושג כבר. |
|
||||
|
||||
''חיזבאללה לא היה ממשיך לירות'' אני אוהב את הביטחון שבו הדברים נאמרים. |
|
||||
|
||||
בוקר טוב. הנה דוגמא: הכרזנו על הפסקת התקיפות האוויריות ל-48 שעות. רק הפסקת תקיפות, לא הפסקת אש, שים לב. בינתיים, מהבוקר ועד עכשיו לא נורו רקטות על ישראל. וזאת לאחר ימים רבים שבהם היו תמיד כמה מטחים בשעות הבוקר. |
|
||||
|
||||
אתמול מעתי את אחד משרינו אומר ברדיו שאנחנו חייבים להמשיך עד להשגת כל היעדים לאחר שהשקענו כבר כל כך הרבה. זאת בדיוק הדינאמיקה: אם נהרג חייל אחד - מן הראוי להקריב גם שלושה, כדי שתוג המטרה שלשמה נלחם. אם נהרגו שלושה - אפשר גם שלושים, העיקר שקרבנם של הראשונים לא יהיה לשוא. ואם שלושים - זהו כרטיס פתוח. |
|
||||
|
||||
אני ממליץ לך לצפות בערוץ שמונה, או דיסקברי, או אחד מהדומים. לפעמים אפשר לראות שם טורף חתולי בודד מסתער לעבר עדר של מאות, אלפי או עשרות-אלפי מלחכי דשא, שכל אחד מהם שוקל לפחות כמוהו. הם כמובן נסים. אחד מהם יהיה הטרף של הנמר, כמה אחרים ימעדו וידרסו למוות על ידי קרובי משפחתם המפוחדים. הצפיה מרתקת. החלק הממש נחמד התרחש עבורי בינתיים רק בדמיון: שכשהעדר הזה נס מפני טורף אחד, נגיד צפונה, הוא עשוי לפעמים לעבור בדרכו של טורף אחר, נגיד אחד שבדיוק הזדחל לכיוונם מדרום. אם זה קורה בערוץ, או אם העדר גדול מספיק, העדר ידרוס למוות - בטעות - את הטורף הזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |