|
אין בעיה, תודה.
אני מקבל לגמרי את תוכניתך לפתרון הסכסוך, למעט עניין הפליטים. אני גם חושב שבישראל של היום זו תכנית מיינסטרימית ולא רדיקלית. שים לב שבעזה יישמנו אותה כמעט במלואה, ומה שהפריד בינה לבין יישום מלא היה ירי קסאמים ופיגועי התאבדות שיצאו משם. יש לי שתי השגות לגבי הטווח הקרוב. האחת, מדינה אינה יכולה להחשיב את חיי אזרחיה כשווי ערך לחיי אזרחים של מדינות אחרות; בבסיסה המדינה היא אמנה חברתית של הגנה אזרחית הדדית, ולא כלי להשלטת צדק גלובאלי. אם כנגד רקטות שכמעט לא הורגות צריך לשגר רקטות שהורגות כמעט תמיד, זה מקיים בדיוק את תפקידה של המדינה (וראה ברישא של תגובה 398916 מאת ערן בילנסקי). השניה היא ההבחנה שאינך עושה בין ירי שכל יעודו הרג אזרחים - שהוא בלתי מוסרי תמיד - ובין ירי שנועד לפגוע במטרה צבאית לגיטימית (מוחמד דף, נניח) וסביר שיפגע גם באזרחים, ואותו צריך לשקול מוסרית. אחרי שאינני מהווים כוח כובש בעזה, אחרי שש שנים של נפילות רקטות בצד שלנו, ובעיקר בעת שאנשי חמאס נמצאים אך ורק בקרבת אזרחי- הירי, לטעמי, צודק בהחלט.
מה לדעתך היינו צריכים לעשות בגבול לבנון אחרי החטיפה? האם יש לך תוכנית שתחזיר את החטופים ותמנע את החטיפות הבאות? לדעתי, ההרס הנרחב שגרמנו בלבנון יצור מידה מסויימת של הרתעה כנגד חטיפות עתידיות, והמשוואה "רקטה על חיפה תגרור הפגזה מסיבית (אחרי אזהרת האזרחים, כמובן) בבירות" מקובלת עלי לחלוטין מהבחינה המוסרית.
|
|