 |
למרות שאינך אומר זאת במפורש, למיטב הבנתי התזה שלך מתבססת על ההנחה שמכיוון שכולנו שולטים בשפת אימנו שליטה דקדוקית מושלמת, הרי שניתן להגיע לאותה רמת שליטה גם בשפה זרה. כמו כן, דרך הלימוד של אותה שפה זרה, צריכה להיות דומה לזו שדרכה אנו רוכשים את שפת האם שלנו.
העניין הוא שלמרבה הצער1, המנגנונים הקוניטיביים העומדים בבסיס שני תהליכי הלימוד הינם שונים בתכלית. ילדים עד גיל 13 (פחות או יותר, וככל שיורדים בגיל כך משתפרים קצב ואיכות הלמידה) לומדים שפה פשוט ע"י חשיפה. ככל הנראה קיים מודול במוח שבתקופה הקריטית הזאת "נפתח" לסוג כזה של למידה. כמו כן, בנוסף לעקרונות דקדוקיים מולדים, יש וריאציה מסויימת שצריך, בתקופה זו, לכוונן אותה לחוקי דקדוק פרטניים של שפת (או שפות) האם. מרגע שהכוונון נעשה הוא נהיה, כביכול hardwired וכאשר ברוצננו לרכוש שפה חדשה, קשה עד בלתי אפשרי להפטר מהחיווט הזה.
כעת משהסכמנו (אני מקווה), שאין קשר הדוק בין שני התהליכים, נראה שניתן לשוב ולטעון שכמו כל מיומנות שברצוננו לרכוש, כך גם ברכישת שפה זרה, "הכשרון" לכך מתפלג בצורה נורמלית, ובכל מקרה וודאי שיהיה זה מגוחך לטעון שדווקא בתחום הזה יש איזה דמיון פלאי בין כל בני האדם.
_________
1 ואולי דווקא לא. אני יכול לדמיין מצב בו נגישות-יתר לרכישת שפות זרות גורמת לפרט יותר נזק מתועלת בגורמה לבלבול לשוני במוח, שהתמצאות מהירה ויעילה בו היא מעבר לכוחינו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש