בתשובה להאייל האלמוני, 24/07/06 15:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה היא שאנשים תמיד מנסים לחפש עקרון מכונן אחד. מעין שיטה מסודרת שממנה נגזר הכל. החיים לדעתי קצת יותר מורכבים. מטרת המדינה בזמן הקמתה היתה אכן בידול שטח עבור אוכלוסיה בעלת רקע לאומי-דתי משותף (לא "אוכלוסיה דתית מסוימת"). אבל מאז השתנה הרבה. "היהדות החילונית" (מונח אוקסימורוני לדעתי, ששורשיו מוקדמים יותר מקום המדינה כמובן, אבל אני חושב שזה המונח המקובל) התחילה ליצור סינתזה אחרת של יהדות עם לאומיות ועם ערכים נוספים שאומצו מהעולם המערבי-נוצרי. הסינתזה הזו מצליחה להכיל בתוכה, בו זמנית, את חוק השבות עבור יהודים נרדפים, אבל גם את השופינג בשבת והשירות בצבא והנכונות להקריב את חייך בשביל החבר'ה. סתירות? אולי, אבל נראה שזה עובד בינתיים. האם הסינתזה הזו תשרוד? לא בטוח, ואפשר גם להיות פסימיים מסיבות רבות: פער הילודה בין המגזר הדתי והמגזר הערבי למגזר החילוני (אשר אינו מדביק, עד כמה שאני יודע, את מגמות החילון בקרב האוכלוסיה הדתית). קשה לדבר על חוסר ודאות כזה מול אנשים שמתגאים באידאולוגיה של שרידות של שלושת-אלפים שנה ויותר. ככה זה - גם אימפריות קמו ונפלו, ולאומים התפזרו ונוצרו בכסות שונה (מישהו יודע איפה היום הויזיגותים? בספרד? בצרפת?). אבל אני חושב שלא צריך, וצריך להתרכז יותר בהצדקה פנימית ודיון פנימי במקום לעסוק בהצדקה כלפי חוץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אבל לא הבנתי איזה עקרון אחד ניסיתי למצוא, האם מצאתי אותו ואם כן - מהו. בנוגע לשינויים, אין ספק שהרבה השתנה מאז, השאלה היא האם מספיק השתנה כדי שנוכל (חברי אותה אוכלוסיה) להרשות לעצמנו להגיד שאנחנו כבר בטוחים ואת המדינה שבידלנו לעצמנו אפשר להחזיר לשטח העולם כמדינה ככל שאר המדינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לחשוב על קריטריון שיספק את כולם בשאלה ''האם מספיק השתנה''. אני בספק אם יש כזה בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצטרף לקריאה "מעניין", כי תמיד המכשול הזה מנע ממני להתייחס ברצינות לקיום לאום "ישראלי"1. מעניין גם האם תיאור מסוג זה יכול להשקל מול הטענה הנפוצה לפיה אין לאום פלשתינאי. 1 על אף שבהעדר לאום כזה אני כנראה קוסמופוליט-נייח-פרובנציאלי-דובר-עברית-חובב-חומוס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קיומו של לאום ישראלי היה שולל ממך את החיבה לחומוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך, באין לאום ישראלי החומוס הופך להיות חלק משמעותי מהגדרתי העצמית. (האמת היא שהעניין שלי בהגדרתי העצמית הוא מצומצם ואני יותר מתעניין באיך שאנשים אחרים מגדירים את עצמם, ובמה זה אומר בעצם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, תיקון לתגובה הקודמת שלי: לא. (האמת היא שהעניין שלי לשוחח על חיבתי לחומוס הוא מצומצם ואני יותר מתעניין באיך שאנשים אחרים מגדירים את עצמם, ובמה זה אומר בעצם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שלאמירות כגון אלה אצטרך להקדיש יותר מחשבה מזו העומדת לרשותי כרגע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |