|
1. דרך הפעולה הנכונה היא כבר מזמן דרך שנועדה בעיקר לצמצם נזקים, כיוון שלא פעלנו נכון בזמן. בעיקרון, צריך היה לדבר עם ממשלת החמאס, עוד הרבה לפני חטיפתו של שליט. (גם זה למזעור נזקים, אחרי שהיפלנו את הפתח). כיוון שלא דיברנו קודם, צריך היה לנהל איתם מו"ם על שליט, ולא להיכנס לעזה. כיוון שנכנסנו לעזה, לנהל מו"ם על החטופים בלבנון היה כבר בלתי אפשרי. אבל שאלת על נקודת הזמן הזאת. אם כך, צריך היה להפציץ את מפקדת החיזבאללה מיד, בלי איומים מראש. ואז לנהל מו"ם עם ממשלת לבנון, תוך מגעים עקיפים עם החיזבאללה.
2. הלחץ צריך להיות על ישראל משום שישראל כבר דואגת ללחץ מסיבי לא רק על החיזבאללה, אלא על לבנון כולה - וזאת עוד תחת הססמא המעניינת "אין לנו סכסוך עם לבנון". יותר מזה, ישראל דורשת לא רק את החזרת החטופים והעמדת הרוצחים למשפט (הדרישה האחרונה הזאת בכלל לא ברור לי שעלתה, אגב), אלא גם את פירוק חיזבאללה מנשקו. לחץ כזה על החיזבאללה ישירות לא יעבוד בשום מקרה.
3. פעולה מדינית יכולה להיות, למשל, הזמנת לחץ חזק (הזמנה חשאית, כמובן) מצד אנשים עסקים בכירים, בעיקר גורמי תיירות, לבנוניים וישראלים, להפסקת הלחימה - ודיבור עם ממשלת לבנון כשגורמים אלה וכן האמריקאים והאירופים ברקע..
|
|