בתשובה לאפרת שרם-אורבך, 18/07/06 22:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במה "בזבוז" כספים על חיתולים מחריד (מחריד? לא נסחפנו קצת?) יותר מבזבוזם על טלפון סלולרי, ממתקים, חיבור לאינטרנט, רכב פרטי? אלה ורבים אחרים אינם צרכים קיומיים ואפשר לחיות (יש אומרים - לחיות טוב יותר) בלעדיהם. אבל כל אדם זכאי להחליט על מה לבזבז את כספו, אם הרוויח אותו ביושר, וקשה לטעון שהוצאת כספים על חיתולים דווקא היא פחות לגיטימית. אני רוצה מאוד להאמין שבישראל, בשונה מאשר בסין, השיקול הכלכלי בדרך כלל איננו רלוונטי, ושהוצאת כסף על חיתולים בהחלט איננה על חשבון חינוך הילדים. במשפחות שבהן זה כן המצב, זה סימפטום אחד לבעיה גדולה יותר, וזה כבר נושא לדיון אחר. לסינים אני יכולה רק לאחל, שמנהיגיהם יאפשרו שינויים אשר ישפרו את מצבם הכלכלי, כך שיוכלו להרשות לעצמם לקנות חיתולים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אני רוצה מאוד להאמין שבישראל[...] השיקול הכלכלי בדרך כלל איננו רלוונטי, ושהוצאת כסף על חיתולים בהחלט איננה על חשבון חינוך הילדים. במשפחות שבהן זה כן המצב, זה סימפטום אחד לבעיה גדולה יותר, וזה כבר נושא לדיון אחר." בישראל, למיטב הבנתי, כולם (חוץ מירוקים בודדים, אבל כולל השכבות העניות ביותר) משתמשים בחיתולים חד-פעמיים. אם יש משפחות שלא יכולות להשקיע בחינוך כמה שהיו רוצות, אז נכון לומר שכל הוצאה שהן מוציאות היא על-חשבון חינוך, בפרט חיתולים. טוב, אולי זה לא מדויק: צריך לשאול, אם ההוצאה על חיתולים פתאום היתה מתפנה לאותן משפחות, האם הן היו מנצלות אותה לחינוך או לצרכים אחרים? נראה לי סביר שלפחות אחוז מסוים, בחלק מהמשפחות, היה הולך לחינוך. בעצם, מבחינת הקשר הפתיל, לא חשוב שיהיה דווקא חינוך; כל הוצאה שהיא לטובת הילדים רלוונטית באותה מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל החישובים הללו מאוד פשטניים; הם כוללים רק את עלות החיתולים עצמם. יש כל מיני הוצאות, ישירות ועקיפות, שיכולות להגרם הן משימוש בחיתולים והן מאי-שימוש בהם. לדוגמא, נראה לי שאם אשר אינה מחתלת את התינוק, אלא עוקבת אחר האיתותים שלו, תתקשה לצאת לעבודה, וכך ייגרם אובדן הכנסה. לא מובן מאליו שאם לא נשתמש בחיתולים יהיה לנו יותר כסף, וממילא לא מובן מאליו שאם נימנע משימוש בחיתולים נוכל להשקיע יותר בטובת הילדים. ולא דיברנו עוד על זמן: כשאין חיתולים ההורים עסוקים יותר בכביסות ובנקיונות ויש להם פחות זמן (וכוח ואולי גם חשק) להיות עם הילדים. אני מודעת לכך שגם החישוב הזה פשטני למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, בסין גם מטפלת יודעת להסתדר עם תינוק שלא לובש חיתול! כך שכל הטיעון מופרך מיסודו - אין שום אובדן הכנסה מלגדל כך ילד. אין ספק שמבחינה כלכלית זה עדיף. השאלה היא אם זה עדיף מבחינה חברתית. כמו שלא הייתי רוצה לחיות בימי הביניים, או בצרפת של המאה השבע עשרה, לא הייתי רוצה לחיות במקום כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה ברור מהתגובות הקודמות שלי - אני מדברת אך ורק על ישראל. לדייק עוד יותר? על ישראל של היום. הנורמות של ישראל של מחר (אם ישתנו) אינן משפיעות על מצבי כרגע, וכך גם הנורמות של סין. "מבחינה חברתית" - לא אמרתי את זה קודם אז אולי עכשיו זה זמן טוב - אני בעד שכל אחד יעשה מה שהוא מבין, תוך התחשבות בזולתו, ובלי לנסות לחנך את הזולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השיטה תמשיך להתבסס בארץ אצל אמהות כמו ברקת, אולי בעוד כמה שנים גם מטפלות ישראליות יצליחו להסתדר עם תינוק בלי חיתול. כל אחד עושה מה שהוא מבין, אל דאגה. וכל אחד גם מטיף פה ושם - להשכיב רק על הגב, רק על הבטן, לא לתת מוצץ, להניק, לחסן נגד אבעבועות... זה חלק מהחיים, לא צריך לקחת את זה קשה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |