|
||||
|
||||
מדוע זה טיעון דחוק? ילד שאיבד את השליטה (יותר נכון את המודעות לשליטה) בסוגריו, רוכש אותה מחדש בתהליך הגמילה. בדיוק לכן התהליך ארוך ובעייתי כל כך, בפרט בגילאים מאוחרים. ודוק: אף אחד לא חולק על העובדה שילדים בגמילה צריכים לרכוש (ו"להוכיח") קודם כל מודעות לצרכיהם ויכולת שליטה בהם כדי שייחשבו לבשלים לגמילה1. מדובר בתהליך למידה חושית לכל דבר ועניין. 1 קרא למשל כאן, בתת-פרק "תהליך הגמילה מחיתולים": "כאשר הילד מתחיל להיות מודע לתהליך של עשיית הצרכים, מתחיל התהליך שסופו הוא רכישת שליטה על עשיית הצרכים. התהליך שבין המודעות ועד לרכישת השליטה יכול לארוך שנה". זה מתוך: מדובר כמובן על ילדים שגדלו בחיתולים. לעומת זאת, ילד שלא גדל בחיתולים, או שחותל חלקית בלבד, שומר על המודעות והשליטה (איתן נולד). ממש לא נעים להתחיל לדון מאפס בעובדות אלמנטריות. אולי תקרא קצת לפני שאתה קופץ להגיב בפעם הבאה? |
|
||||
|
||||
קצת קשה לדעת מה נקרא אצלך "עובדות אלמנטריות". מרבית האנשים, חוץ מאחוז מסויים שאצלו מופיעה בעיה, נגמלים בשנות חייהם הראשונות. זוהי העובדה האלמנטרית היחידה. עניין השמירה על המודעות והשליטה "איתן *נולד*" (?) הוא השערה. השערה זו מגיעה לשיא מאוד מוזר באיזושהי הערה המופיעה במאמר שאנו מגיבים לו, משהו בדבר "תקופה רגישה ללמידת הקשר בין הרצון להרטיב והיכולת לעשות זאת, עד לגיל ארבעה-חמישה חודשים". כמו שציינה "סתם אמא" (ובינתיים לא קיבלה תשובה), המאמר מדבר על כך שהתינוקות הסינים "שולטים במערכת ההפרשות שלהם הרבה לפני צאצאינו המרופדים", אבל לא נאמר בו בשום מקום *גיל ממוצע של רכישת השליטה בסוגרים*. הם נשארים עם מכנסי החריץ עד גיל שנתיים וחצי, שהוא ממילא גיל הגמילה הממוצע גם במערב עם הטיטולים. מכאן קל להסיק שכל סיפור ה"מודעות והשליטה איתן נולד" הוא יותר Wishful Thinking מאשר רעיון הנסמך על אילו שהן עובדות פיזיולוגיות (ופסיכו-פיזיולוגיות). לי, בכל אופן, ארבעה-חמישה חודשים נשמע מוקדם מאוד, מוקדם עד מופרך. גם הלינק היפאני מעורר ספקות ביחס לתקוות המופרכות האלה, אם כי עלי לציין שמחקר כזה היה מעורר ביקורת במערב, בו המושגים לגבי ניסויים בבני אדם הם שונים והרבה פחות גמישים, כנראה, מאשר ביפן (בה גם אופי הדמוקרטיה הוא שונה, כפי שסיפר האייל היפני). |
|
||||
|
||||
בשום מקום לא נאמר שמכנסי החריץ יורדים כאשר התינוק רכש שליטה בסוגרים, או בגלל סיבה זו. אני מניחה שבגיל שבו התינוק מסוגל לפשוט וללבוש מכנסיים בעצמו, מכנסי החריץ מוחלפים במכנסיים רגילים. לגבי ההשערות שאתה מדבר עליהן - ראיתי אותן מוכחות, יותר מפעם אחת, על יותר מילד אחד, כולל הפרטי שלי בבית. ראיתי את זה קורה, בשיתוף פעולה (ואפילו בשמחה) של התינוק, בגיל 3 ו-4 ו-5 חודשים. נכון לעכשיו גם אם אלף פסיכולוגים ידברו על גיל שנתיים כגיל השליטה בסוגרים, אני תמיד ארגיש כאילו הם סופרים מלאכים שעומדים על ראש סיכה. |
|
||||
|
||||
אם אפשר, תארי, בבקשה, את מה שקרה בפועל בגיל 3, 4 ו-5 חודשים. |
|
||||
|
||||
תינוק מראה סימני אי-נוחות מסוימים, אמא מרימה ומחזיקה אותו מעל סיר, והוא משחרר את הסוגרים. תינוק מרוצה, אמא שמחה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |