 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנקודה שאני מעלה כאן אינה קשורה ישירות לרצח גנדי, אבל כך גם חוקי חמורבי ופרשת אלטלנה שנדו לעיל, ולכן אני מרשה לעצמי להעלותה: לעיתים ה"הפרשנות המדינית והפוליטית" של כתבי ערוץ 1 ממש גורמת לי להשתכנע לא לשלם את אגרת הטלוויזיה. קחו למשל את "הסיפור הלוהט" של היום. במשך כמעט שעה שלמה דנו קרן נויבך וירון דקל בתכנית שבע וחצי במשבר בין העבודה לליכוד שעשוי/עלול לפרק את ממשלת האחדות. לא היה ולא נברא. מה בסך הכול היה היום? ריב אינפנטילי בין צחי הנגבי לדליה איציק, התלהמות של רגע, שאין בה כל חידוש. הוא אמר לה שהיא אדישה לדם יהודי חברון והיא קראה לו בריון. זהו. ואכן, רכילות משעממת. סרט שהיינו בו אלף פעם וגם השחקנים די נמאסו עלינו. אז איך קרן נויבך תצליח למכור את זה כאייטם בטלוויזיה שבאמצעותו תוכל לבלוט? היא יוצרת קונטקסט הרבה יותר רחב לידיעה. היא מודיעה שעל רקע הכיתור והכניסה לערים הפלסטיניות קיים משבר חריף ביותר בין שרי העבודה לליכוד שעלול להביא לפירוק ממשלת האחדות. נו, עכשיו הריב בין הנגבי לאיציק מסמל את השבר הנורא בממשלה. זה כמובן שטויות. לא איכפת לקרן נויבך ששר החוץ פרס מודיע בשידור חי מניו יורק שאין כל משבר ושהוא וראש הממשלה מתואמים, והכיתור בינתיים מחוייב המציאות. על שאלת המחץ האם הוא רוצה להיפגש עם ערפאת (עם הרמיזה שזה בניגוד לדעתו של שרון) עונה פרס חד משמעית שלדעתו אין בכך כרגע שום טעם. זאת ועוד, הוא מסביר שהכיתור נועד ללחוץ על ערפאת "לעבור מעולם של דיבורים לעולם של מעשים." ירון דקל שרוצה להוכיח שיש משבר למרות הכול, מספר לפרס שהעיתונאי שמעון שיפר אמר: "פרס אמר על שרון שהוא שיקר לו באשר לסדר גודל הכניסה לשטחים". פרס מודיע לדקל שהוא יודע טוב משיפר מה הוא אומר או לא אומר, ומכחיש בכל פה. בגלל רכילויות שטותיות, ובגלל תאוות הבלטה עצמית, מנסים נויבך ודקל לשכנע את הצופים שמשבר ממשלתי בשער, וזאת בניגוד לעובדות ששומה עליהם, כפרשנים מדיניים, דווקא להדגיש. ההחלטה על היקף פעולה צבאית מעין זו אינה יכול לעבור בלי אישור של פואד ופרס. ואם פרס דיבר בלשון דיפלומטית כהרגלו הרי שפואד דיבר היום בעוז ובתקיפות בעד הפעילות של צה"ל, אחרי ככלות הכול הוא שר הביטחון, ובעצם אחראי הישיר על הפעולה. גם מתן וילנאי מצדד בה בשלב זה. והכול מסכימים על העובדה הפשוטה: הפעילות של צה"ל לא חרגה מהסיכומים שהתקבלו בקבינט. אז על מה, לעזאזל, דיברו נויבך ודקל במשך שעה? הם ניסו כתגרנים בשוק למכור לצופים רכילות עלובה, שאינה שווה פרוטה, במסווה של פרשנות מדינית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבו עליו בעיתון הרבה דברים והוא בכלל לא ידע שהוא כזה (ראה דיון דג אנונימי) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |