בתשובה לברקת, 18/07/06 13:35
מה מקור ההתנגדות ? 398010
חשמנית על מונית • בתשובה לברקת יום ג', 18/7/2006, 16:10
אין קבוצת ביקורת? - יש קבוצת ביקורת, ומסופר עליה כאן, במאמר זה. ומה עושה קבוצת הביקורת הזאת? -

"... בני המעמד הבינוני המתרחב והמתבסס בערים הגדולות כמו בייג'ינג ושנגחאי עוברים בהדרגה לשיטה ה"מתקדמת" יותר שלנו, ובבתי היולדות שם מדריכים אמהות טריות להעדיף חיתולים על פני מכנסי חריץ."

מדוע מדריכים כך בבתי היולדות? - הכותבת עצמה מספרת על ה"שלוליות" ועל חוסר ההיגיינה הסביבתי ששיטת ללא-חיתולים גורמת, ועל חששותיה שלה עצמה מפני החיידקים המתפשטים. מר בסין בסייון מוסיף בתגובה 397057 את כל-מה-שלא-רצינו-לדעת על אותו שיר מרגש שייצג אותנו פעם בארוויזיון: "חרא ברחובות" (ובאוטובוס, וברכבת ובמעלית).

הנה, אלה הם הערכים העומדים מאחרי ההחתלה: הגיינה, הגיינה ציבורית-סביבתית, מניעת מחלות ומגיפות, התחשבות באחר.

המחברת מספרת משהו מרומז על ה"ישבנים המלוכלכים הניבטים אלינו מבין החרכים שבמכנסי התינוקות, ובתקופת החורף אנחנו ממש רועדים מאימה ומקור למראה התופעה." –

ובאמת, אפילו אם אשתדל עכשיו להתעלם מן התחושות העולות בי למחשבה על התינוקות המסתובבים בחורף בישבנים חשופים - מה קורה כשהתינוק הרך "רוצה על הידיים"? מה, התינוקות הסינים לא קראו את עקרון הרצף? הם לא יודעים שזהו צורך ראשוני וחיוני להתפתחותם?

נו כן, ההורים "קוראים את האיתותים", אבל מה קורה כשאצל תינוק בן חדשיים המעיים פועלים לפני זיהוי האיתות? האם ההורים הסינים נושאים את תינוקותיהם על גופם באותה נכונות ונדיבות לב כמו ההורים שתינוקותיהם מחותלים, האם הם נושאים אותם על גופם אותם משכי זמן רצופים במשך היממה?

יש משהו שאינו מופיע במאמר כאן, אך מופיע בגירסה בבלוג של הכותבת, וצד את עיני:

"... אבל יותר מכך חשבתי על הישבנים החשופים של התינוקות הסינים (בעיקר הבנות) והקרבה שלהם לרצפה מטונפת זו – והבנתי מדוע הסינים מקפידים כל כך **לאסור על ילדיהם מגע עם האדמה, עד כדי כך שהם מונעים מהם ללמוד לזחול**." (ההדגשה שלי)

שוב -בעיית חוסר ההיגיינה, החששות שהיא מעלה וכל השפעותיה המעשיות וההתנהגותיות.

אז הנה עוד "ערך", ערך פרטי שלי: לא הייתי רוצה למנוע מילדיי הרכים, מניעה מוחלטת, את המגע עם האדמה, ובשום אופן לא הייתי רוצה למנוע מהם את הזחילה.

אנחנו, את ואני, ברקת, יכולות רק לנסות לדמיין לנו באיזה טרטור ובאיזו עוגמת נפש זה כרוך, כשמדובר בתינוק פעיל ואנרגטי שמונעים ממנו לזחול. שוב - כל מה שלא מסופר במאמר.

מקוצר זמן אפסיק עכשיו, וייתכן שבערב אוסיף עוד תגובה ובה עוד דברים במאמר הזה, שגרמו לי עצב ותמיהות.
מה מקור ההתנגדות ? 398015
easy • בתשובה לחשמנית על מונית יום ג', 18/7/2006, 16:20
ירדן גילה לאחרונה את חדוות המים. לשכנים שלנו יש בריכה מתנפחת והילדים שלהם מאוד אוהבים לשחק עם ירדן ומזמינים אותו (דרכנו) להצטרף אליהם, והוא מצידו רק רואה את הבריכה ומתחיל בחיקוי נהדר של הילד רובי.
בפעם הראשונה נתנו להתרחץ שם בלי חיתול עם מכנסיים קצרים. אחר כך התחלנו לדאוג, מה אם הוא יחליט לזהם את מי הבריכה. אם הבריכה היתה שלנו אולי לא היה אכפת לנו, אבל מדובר פה ביחסי שכנות טובה, אז קנינו לו חיתולים מיוחדים לשכשוך בבריכה. אולי בשבילו זה פחות נוח (הוא לא מתלונן) אבל אנחנו מרגישים יותר בנוח ככה ומאפשרים לו להעביר שעתיים רצוף בבריכה בלי חשש.
מה מקור ההתנגדות ? 398074
ברקת • בתשובה לחשמנית על מונית יום ג', 18/7/2006, 21:17
יש! סוף סוף החשמנית מתרגזת.

תמשיכי, דודה. רוצים עוד.
מה מקור ההתנגדות ? 398109
אפרת שרם-אורבך • בתשובה לחשמנית על מונית יום ג', 18/7/2006, 23:25
לגבי הערך שלך - אני מסכימה עם כל מילה. את הבן שלי לא שלחתי לעולם הגדול עם חריץ במכנסים בדיוק מאותם סיבות, ולא הייתי רוצה לראות את החברה הישראלית מלבישה את ילדיה כך. אני מדברת על שינוי תפיסה אך ורק בתוך הבית, אותו אנו מנקים באובססיביות גם ככה.

ולשאלותייך, התינוקות הסינים נמצאים **כל הזמן** על הידיים בלי לדעת על עיקרון הרצף. עגלות הם מוצר נדיר מאד מאד. אנחנו נראים להם כהורים אדישים מפני שאנחנו לא מחזיקים אותם מספיק.
והתינוקות הסינים אינם סובלים מקור, וזה ודאי. הם לבושים היטב היטב היטב.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות