בתשובה לנוור מיינד, 03/07/06 20:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלוהים מואנש על ידי התורה, הוא מריח קרבנות, הוא מהלך, הוא שומע, רוחו משייטת על פני תהום, הוא מתחרט על מעשיו, הוא מדבר אל אברהם, אל משה, את בכורות מצריים הוא הורג במו ידיו, צריך גם לזכור שהמושג הומצא לראשונה בתורה ממנה יש לנו בשפה העברית את המילה אלוהים. הנסיון להפוך את אלוהים לסוג של ישות רוחנית שייך לתקופה מאוחרת. הסתירה נמצאת לא בבריאת אבן גדולה מיכולתו של אלוהים להרים, אלא בהנחה שכל הדברים נבראו, ואם אלוהים הוא "יש" מי ברא אותו? ואם הוא "אין" אז אין לו קיום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טענת: הנסיון להפוך את אלוהים לסוג של ישות רוחנית שייך לתקופה מאוחרת. או שאינך מתמצא בתנ"ך, או שאתה בוחר להתעלם מכל אותם חלקים שלא מתאימים לך. אלוהים מתואר בתנ"ך לפעמים במושגים גשמיים ולפעמים במושגים רוחניים. במקומות מסוימים גם מודגש שאלוהים אינו בעל גוף ואין לו מגבלות פיזיות. לאורך הדורות ההסבר המקובל היה שבמקומות מסוימים "דברה תורה בלשון בני אדם". תיקונים נוספים: משייטת צ"ל מרחפת, "במו ידיו" - המצאה שלך, המילה אלוהים - מילה שמית מובהקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שכל אותם ''האנשות'' של אלוקים כגון ''מריח קורבנות'',''מהלך''''שומע'' וכו' סמליות ותו לא. כדי שהאדם יוכל יותר ''להזדהות'' עמו או להבין אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפורי התורה בהם האלוהים מואנש כדבריך אין בהם שום סמל, כאשר כתוב שאלוהים הוא בדמותו וצלמו של האדם, הסופר בהחלט חושב כך, בתקופה שבה נכתבה התורה פסלי האלים היו בכל בית בכל עיר ובמקדשים בישראל, גם לפי המתואר במקרא, זו הייתה הנורמה, וזו הייתה גם כוונת סופר המקרא. בתקופות מאוחרות, ניתנו פרשנויות שונות להסברת תיאורי האלוהים, באופן שיתקבלו על דעתם של הבריות. כמו למשל סמליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר טענת כך בתגובה 397467. אין צורך לשכפל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |