בתשובה למיץ פטל, 20/10/01 13:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם תמשיך באימוני האקרובטיקה, תוכל בהחלט תוך זמן קצר להסביר שאני בעצם בעד ניסויים בבעלי חיים. קשרת מין בשאינו מינו. איכשהו קשרת קשר בין מצוקת מוכי הרעב לתקציבי המחקר בפיסיקה, ואחר כך קשרת את שניהם ביחד כמשקל נגד מוסרי לגבי ניסויים בבעלי חיים. איך הגעת לזה? כפי שאמרתי, אכן יש לבחון, את שאלת הרעב בעולם ולמצוא פתרון הולם. אבל, מה זה קשור למחקר בפיסיקה? ומה זה קשור לניסויים בבעלי חיים?! אתה מנסה בכח, כפי הנראה להראות שאמות המידה המוסריות שלי דפוקות. האם שאלתך היא "איך אתה מסוגל לטעון בשם המוסר, ומצד שני להוציא כסף על מותרות בשעה שיש רעב בעולם?" אם כן, הרי שיש לשאול את זה לגבי רשימה ארוכה של מותרות שכל אחד מאיתנו מוציא עליהן יום יום, וגופים ומדינות שאנחנו שייכים להם גם כן. העלית את שאלת הרעב בעולם, ומניתי אפשרות אחת מני רבות לאיך אולי אפשר לפתור אותה. שמעתי את ההצעה הזו, והיא נראית לי הגיונית ושוה בדיקה, ולכן ציינתי אותה כדוגמא. אז שלא תחוש אשם על העובדה שיש רעב בעולם - ועדיין יש מעבדות מחקר בפיסיקה שמתפקדות ושואבות תקציבים. אולי יש פתרון אחר, ולא חייבים לסגור אותן. לגבי מקורו של הפתרון תזונה צמחונית. זה תחום שלא למדתי באופן מעמיק, ואולי יש מבאי הפורום שמכירים את הנושא טוב ממני, ויוכלו לתרום לנושא. אבל כפי שציינתי - הוא נשמע לי הגיוני. למה? כי אני זוכר משיעורי ביולוגיה בתיכון, שסיפרו לנו איך בכל חוליה בשרשרת המזון יש אובדן אנרגיה. לכן, אם נתפוס את המזון חוליה אחת לפני, נחסוך הרבה משאבים. חשוב על זה רגע: מהי כמות המשאבים שיש להשקיע בפרה עד גיל השחיטה, שהוא כמדומני בין ארבעה לחמישה עשר חודש! חשוב על השטח שדורשת החזקת משק חי. חשוב על השטח שיש ליעד לגידול המזון שלה. אין לי נתונים מדויקים, אבל חשוב כמה ק"ג מזון צורכת אותה פרה במהלך חייה, ועל היחס של משקל זה למשקלה בעת השחיטה. אין לי מספרים לגבי משקל המזון, אבל יש בידי מספרים לגבי כמות המים שהושקעו. הם נלקחו מתוך השבועון האחרון של אנונימוס, שיצא היום. אם אינך סומך על המקור הזה, אני מקוה שלפחות תאמין בסדרי הגודל - אם לא במספרים המדוייקים. הנתונים המתפרסמים שם הם כדלקמן: עבור 1 ק"ג של בשר עוף מושקעים 5000 ליטרים של מים. עבור 1 ק"ג של בשר בקר מושקעים 12000 ליטרים של מים. לפי אותם נתונים, 1 ק"ג של חיטה דורש כ-120 ליטר מים - מאית מזה. זו הסיבה שזה נשמע לי הגיוני. לא בדקתי יותר לעומק מזה, וזה לא משהו שכרגע רלוונטי לדיון על ניסויים בבעלי חיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, הגוועים ברעב לא מתעקשים על סטייק, כך שאני לא מבין את הטיעון, אבל נעזוב את זה. אני ממש לא מנסה להראות שאמות-המידה המוסריות שלך דפוקות. אני מנסה לאפשר לך להביא את הטיעון המוסרי שלך לצורתו המשכנעת והחדה ביותר. בפרט, גם ההחלטה להשקיע במחקר בסיסי בפיסיקה וגם ההחלטה לעשות ניסוי בזבובים הן החלטות שיש להן, לשיטתך, משמעות מוסרית. עוד לא הבנתי אם ההכרעה שלך בעד הראשונה נובעת מהסיכוי ש"יצא לנו משהו מזה". אם כן, אז אפשר לזרוק מהדיון את הטיעון "מניסויים בבע"ח לא יוצא שום דבר טוב, אלא לפעמים ובמקרה". או אז, השאלה נותרת בעינה: מדוע ההכרעה המוסרית שונה בשני המקרים? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |