|
||||
|
||||
4. אכן, כך הגעתי לספר. אפילו נתתי אותו כמתנת יום הולדת וזו ההזדמנות להודות פעמיים לראובן. 43. לא זוכר.. בדרך כלל (אולי רק ברשימות הקודמות?) אני משתדל לרשום אחרי שם הספר את התרגום אם יש כמה אפשרויות, אבל במקרה הזה לא חשבתי על זה. מה שכן, קראו לו טוביה *החלבן*, ולא טוביה החולב, והיו בו עוד מספר סיפורים שקראתי בפחות עניין - בהשוואה לטוביה, שנחרט בזכרוני היטב, את הסיפורים הנוספים שכחתי כמעט לגמרי, אולי חוץ מכמה סצינות על ערש דווי של מישהו. אגב, ספר שאני בכלל בכלל לא זוכר הוא "10. פאמלה הנספורד ג'ונסון / מבוא של אבן", אולי כי 9 ו 11 הם עד כדי כך מרשימים. 50. ספר יפה, נכון? בכל מה שקשור לאלוהים גם עלי הוא לא השפיע (ולא ברור לי איך הוא אמור להשפיע, ואם כן - למה דווקא בכיוון האמונה), אבל זה נושא זניח בספר. בספר אחר אותו מינון היה עשוי להראות כמיסיונריות אבל הספר הזה כל כך רחוק מטרחנות עד שאפילו בנושא הזה הוא היה חינני. 53. קראתי את הספר בתרגומו של קריקסונוב ונהניתי. בעבר התחלתי לקרוא את הספר בתרגום ישן יותר (קריקסונוב אומר שהתרגום חסר ומצונזר) ופשוט לא הצלחתי להתקדם אחרי התיאור של פונטיוס פילטוס וישו (שהיה מעניין גם בגרסא ההיא). גם ספרים אחרים בתרגומו טובים בהרבה מגרסאות אחרות שלהם שקראתי. |
|
||||
|
||||
10. במבט שני על הרשימה, לא רק ל 9 ו11 אלא גם ל 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 12, 13, 14, 15, 16 (אם מתעקשים להסתכל על הרצף) לא חסר שום דבר בשביל להאפיל על הרבה מאוד ספרים אחרים ולא רק על 10. מישהו קרא את הספר הזה וזוכר ממנו משהו? |
|
||||
|
||||
43. אריה אהרוני, אני מניח. אותו כרך עם "סטמפיניו" ו-"סנדר בלאנק". |
|
||||
|
||||
כנראה שאתה צודק. אגב, למה עניינה אותך זהות המתרגם? |
|
||||
|
||||
סקרנות, בעיקר. (אני לא חתול, אין לי מה לפחד). |
|
||||
|
||||
אז מתוך הסקרנות שלי אני נאלץ לשאול: מה היה מסקרן בזה? יש משהו מיוחד בספר הזה? יש בטח יותר מספר אחד ברשימה שזכה לריבוי תרגומים. |
|
||||
|
||||
זה היחיד ברשימה ש-(א) זכה לריבוי תרגומים, וגם (ב) אני מודע לכך שזכה לריבוי תרגומים, וגם (ג) נקרא גם על-ידי. בקיצור, אם היית קורא תרגום אחר, הייתי מתעניין באיכות (ביחס לתרגומו של אהרוני). |
|
||||
|
||||
תודה. בכל מקרה, מתוך זכרון לא טרי, אני אישית חושב שהתרגום היה קצת מסורבל ולא קשה לדמיין תרגום/עיבוד יותר אורגני. אם אני זוכר נכון, הכל היה נראה כמין שעטנז בין נאמנות למקור לבין תרגום עדכני, שלא הצליח להיות קולח. דווקא שולבו בגוף הטקסט מילים שפורשו רק בהערות, גישה שאני מחבב. הכל עם דיסקליימר ענק: אני זוכר רק feel ולא משפטים ספציפיים. |
|
||||
|
||||
העריכה בתרגומים של אהרוני היא מתחת לכל ביקורת, למרות שהתרגום עצמו מנסה (במידת האפשר) לשמור על ה''עסיסיות'' של היידיש, ומאוד מהנה מבחינה זו. |
|
||||
|
||||
4. מצחיק: אני הגעתי לאייל דרך חיפוש על הספר... 53. אני קראתי אותו רק בתרגום הישן, ומאוד אהבתי. |
|
||||
|
||||
53. לא יודע, בדרך כלל יש לי סימפתיה והנאה מתרגומים ישנים, במיוחד למה שאני נאלץ בבורותי לקרוא לו "אסכולת ספריה לעם" הפדגוגית משהו (אהרן אמיר, אמציה פורת ושות'. לא זוכר מי מתרגמים שם רוסית), אבל במקרה הזה לא. אם כבר מדברים על זה, במשך כמה שנים הספר הזה בתרגום ההוא היה אחד מהספרים הבודדים שהתחלתי ולא גמרתי. לאחרונה קראתי אותו בתרגום החדש ומהשאר כבר שכחתי. ככה מתקדמים בחיים... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |