בתשובה ליאיר, 19/10/01 18:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"בהחלט סביר שבזמן יהושוע בן נון היו ביהדות זרמים אכזריים" - נו באמת! זו היתה הדת! 'בהחלט סביר שבזמן הנאצים היו בגרמניה זרמים אכזריים'. איזו אנדר-סטייטמנט! כנראה ששכחת את תקופת מלכים (למשל). בכל זמן שהיה לדת כח היא היתה אכזרית - והמקור אליו אפנה אותך הוא כמובן התנ"ך. "ובתקופת ראשית הנצרות הדת הרומית הייתה אכזרית ורבת קורבנות. וכמובן שאין ספק שבימי הביניים ובתקופת האינקווזיציה הנצרות היתה מרושעת ורצחנית." - אולי תואיל להבהיר מתי בדיוק *לא* היתה דת הנוצרית אכזרית, לפני שסורסה בידי הדמוקרטיה החילונית?? "דתות אחרות נרפאו מכך מזמן האיסלם הוא נושא דגל הרצח" - הדתות לא נרפאו, הן סורסו. "היהדות מזה שלושת אלפים שנה אינה מטיפה לרצח בעל דת שונה, ואין מקום לכנות את חנה ושבעת בניה כרוצחת, בשל התנגדותה לדת הרומית..." - היהדות מטיפה גם מטיפה ושוב, ראה התנ"ך והדוגמא שכבר נתתי בקשר לאליהו (טיפה בים!) דוגמא מאוחרת יותר: ודוגמא מאוחרת עוד יותר היא החרדי ששרף למוות שתי נשים שעבדו בזנות. חנה העדיפה את שחיטתם של שבעת בניה על פני המרת דתם. זו היתה הכרעה דתית קלאסית בה נאלץ המאמין להכריע למה באמת יש ערך: לחיי אדם או למצוות הדת המסוימת בו הוא מאמין. הכרעה דומה עשו גם מחבלי המטוסים של בן-לאדן, גולדשטיין, מתפוצצי החמאס וכמובן גם האבטיפוס, אברהם בעקדת יצחק. טיבעי להאמין שדווקא הדת שלך היא הנכונה ודווקא המדינה שלך מכל המדינות, היא הצודקת. טיבעי, אבל קצת פרובינציאלי... משעשע משהו התאור האוילי של הרשע המשוטט לו בעולם ומחליט לנחות פתאום בנקודה מסוימת; "והיום העוול מצא לו מחסה---" וכו'. משל היה העוול רוח הנושבת פה ושם ללא פשר וקשר. ובכן, אני מתנדב להסביר את הקשר: בתרבות ליברלית, חילונית וחופשיה, בה זכויות האדם הם ערך עליון ולא הפולחן הספציפי של הפולקלור המקומי - הרוחות האלה לא נושבות... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |