|
||||
|
||||
הסיבה שלא היו פיגועי התאבדות כמו שלא היו קסאמים היא ששלטנו בשטח, ולא יצרנו אזור חופשי שבו יכלו הפלשתינים להתארגן. המצב הזה נשבר עם תחילת מימוש הסכמי אוסלו. ביו''ש אין קסאמים וכמעט לא יוצאים משם היום פיגועי התאבדות בגלל שחזרנו לשם. |
|
||||
|
||||
פיגועי התאבדות הן שינוי פאזה במאבק של הפלסטינאים. זה לא בגלל ששלטנו בשטח הם לא יכלו להפיק אותם. כמו שתאמר ששליטתנו בעזה מנעה את הקסאמים. אני חושב שאתה מפספס את הסיבות שמובילות אנשים לבצע פיגועי התאבדות והגורמים להתרחבות הנכונות להתאבדות. אתה מכיר את דעותי (יש גם אי אלו קצינים במיל' שגם חושבים כך) ואני חושב שיש לנו משקל מכריע בבניית המוטיבציה לפיגועי התאבדות. האלף בית של הגרילה הוא לפגוע בכובש, לגרור אותו לפגוע באוכלוסיה, דבר שיגביר את נכונותה להצטרף למאבק. זה מאו- לא אני. |
|
||||
|
||||
עובדה שבמשך 36 השנים שבהן שלטנו בשטח, לא היו פיגועי התאבדות, ומייד לאחר שיצאנו ממנו - התחילו הפיגועים ובכמויות מבהילות. הנכונות לבצע פיגועי התאבדות היתה תמיד, והיא לא היתה תלויה כלל במעשינו לכאן או לכאן, אבל בשהותנו בתוך הערים והכפרים, דאגנו שלא תהיה להם היכולת להוציא את הנכונות הזאת לפועל. |
|
||||
|
||||
"ו*מייד* לאחר שיצאנו ממנו - התחילו הפיגועים ובכמויות מבהילות" מלבד הפיגוע הראשון, (שהתרחש באפריל 1993, עוד לפני ש"יצאנו ממנו") הפיגוע השני התרחש רק אחרי שנה (אפריל 1994) 7 חודשים לאחר חתימת הסכם אוסלו (וארבעים ימים אחרי פיגוע ההתאבדות של ד"ר גולדשטיין). |
|
||||
|
||||
זה שאתה אומר "עובדה" אינו אומר שבגלל השהות שלנו שם לא היו פיגועי התאבדות. באותה מידה אני יכול לומר שלפני ששת הימים לא היו פיגועי התאבדות- עובדה. היו סיבות לכך שבמהלך שנות ה-90 החלו פיגועי התאבדות ואני מקווה שמישהו אחר כאן יסביר לך את הסיבות לכך. |
|
||||
|
||||
הסיבה המרכזית לתופעת פיגועי ההתאבדות היא המהפכה האיסלמית באיראן, איראן שמה לה למטרה לייצא את המהפכה למדינות מוסלמיות אחרות, והיא נחלה הצלחה מסויימת בכך, בעיקר דרך מעורבותה בלבנון. טרור המתאבדים החל שם, תפס תאוצה, והתפשט משם הלאה. קודם לישראל והשטחים, אחר כך למערב, ואחר כך לעיראק. |
|
||||
|
||||
למה קסאמים יש מעזה, ואפילו לא אחד מיו"ש ? היש ביו"ש בעיות של פאזה שלא קיימות בעזה ? ולמה אחרי כניסתנו לעזה אין מתאבדים למרות שהכעס שלהם אמור להיות מאד גדול ? קשה לי להבין מישהו שבאמת מאמין היום בתיאוריות האלה. אשר למאו, ממש איני מכיר את תורותיו, ולכן אין לי מה להעיר בקשר אליהן. לעומת זה ממה שהוא עשה מסין ומפעולות ההרס שלו בה, ממש קשה לי להתפעל. |
|
||||
|
||||
אתה שופט את הדברים בדרך עיתונאית; מעכשיו לעכשיו וחצי. אתה חושב שמטכ"ל המתאבדים מנפק פקודה והם מתאבדים? קשה להם מאד לבצע פעולות התאבדות בגלל צה"ל והשב"כ. כדי שתבין כיצד הם עובדים אני יכול להפנות אותך לספרון האדום המפורסם. כשהצבא באופנסיבה- הגרילה מתחבאת. כשהצבא נסוג או נחישותו נחלשת -הגרילה יוצאת ממחבואה. כשלחץ מאסיבי של צה"ל מצליח להפחית מאד את הפיגועים, הצבא יוצא בהצהרות נצחון. גם אם נשתלט מחדש על עזה וכל יו"ש - אולי תהיה רגיעה זמנית בפיגועים. מוקדם או מאוחר אם לא יתנהל תהליך מדיני, יתחדשו הפיגועים ובדרך הנוחה להם. אפשר למגר את פעילות הגרילה - פעילות הטרור- אך איננו יכולים לעשות את זה בלי שנשלם על כך מחיר עצום. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עמך לדבר שהוא מובן מאליו: אם יהיה הסכם שלום עם הערבים שבמסגרתו לא תהיה להם שום תביעה והם *לא ירצו לעשות טרור*, בודאי במצב כזה יהיה הכי פחות טרור שאפשר ואולי בכלל לא. אבל זה פשוט לא המצב. מתחילת המאה העשרים ועד ימים אלה ממש, הערבים אינם מוכנים להכיר בקיומנו כאן, ולמעשה יש כל הזמן מצב מלחמה בינינו ובינם. זו פשוט המציאות, ובמציאות הזאת שליטה שלנו באזורים שהם חממת הטרור היא הדרך הטובה ביותר להפחית את הטרור למינימום האפשרי. המציאות וההיסטוריה של השנים האחרונות מוכיחה זאת באופן חד משמעי. אז אם מישהו חושב שהוא יכול לשכנע את הערבים לשנות את גישתם זה בסדר גמור. אבל עד שיצליח אותו אחד לממש את רעיונותיו, אנו צריכים לשלוט בשטח, כדי שנוכל לחיות כאן בצורה סבירה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |