|
אבל יש לי שאלה עבור הרוב: איך אתם יודעים/מודדים את הכשרון שלכם להפשטה? אם להיות קצת בוטה, יש לי חשד שהתירוץ לבחירה הזאת הוא לפעמים משהו כמו "אני לא יודע לגבי הדברים האחרים, אבל לפחות אני בדרך כלל לא ממש משתעמם מלהקשיב לעצמי חושב". למרבה הצער, נראה לי שזאת מחשבה שמועדת ליפול על הרבה מאוד אנשים, פשוט בגלל שהם מתרגלים לעצמם.
ערובה אחת שבה אני משתעשע 1 לפעמים היא "כשאני קורא כל מיני דברים, כולל עיוניים ויבשים למדי, ושל כל מיני אנשים שנחשבים חשבנים רציניים, אני יכול לנחש לעיתים לקרובות לאיזה נושא הם יעברו, עם איזה טיעון נגד למה שאני קורא כרגע הם הולכים להתמודד, ובאמת להקדים כמה מחשבות שלהם..." מה דעתכם? האם זה תלוי מדי בסגנון הכתיבה, ומעט מדי טיעונים או דברים מופשטים באמת? והאם זה בכלל מספיק רחב בשביל להגדיר "כשרון"?
1אהה! כמה לא מחייב..
|
|