|
||||
|
||||
לא, זה לא כל מה שחשוב. חשובה גם זהותנו כישראלים. חשוב שנשמור על השפה שלנו, במקום לסרס אותה לטובת זכייה מפוקפקת באהדת העולם. האמריקניזציה פושה בכל תחומי התרבות שלנו, במקום שימור התרבות העברית, או חידוש ויצירה ברוחה של זו. בעיניי, זה לא המצב האידאלי. כואב לי לראות אותנו מאבדים את זהותנו ומעתיקים רעות חולות מארה"ב, ופעוט העניין ככל שיראה - כואב לי לראות את הויתור על התעתיק ה"עברי" יותר. בעייתית בעיניי גם האמירה שלך שרק לטרחנים זקנים צריך להיות אכפת ממצבה של העברית. העברית שייכת לכֻלנו, ולכלנו יש אחריות עליה. ההתנערות של האנשים מהאחריות, היא חלק מהבעיה. |
|
||||
|
||||
עברית היא שפה, והיא לא שייכת לאף אחד. עצם הראיון שיש למישהו אחריות עליה לא מובן לי. מצבה של העברית מצוין, אם כי לא רלוונטי מחוץ לכתלי האוניברסיטאות. שפה היא דבר דינמי וטוב שכך. זה אולי מעניין לדעת ולחקור את העברית ''הטהורה'', אך להפוך את ההתעניינות הזו למשהו שמשפיע על החיים היומיומיים זה מוגזם. |
|
||||
|
||||
רגע - מדוע זה "מוגזם" דווקא שהתעניינות בשפה תשפיע על החיים היומיומיים? לגבי השייכות: אם כבר מישהו שייך למישהו, אנחנו שייכים לשפה שלנו. |
|
||||
|
||||
זה מוגזם בדיוק בגלל המשפט השני שלך. האקדמיה ללשון מנסה לתכנן באופן מודע ומחושב (ומפלה) מה שאמור להיות גוף אורגני ומתפתח שמקיים יחסים מורכבים עם המבנה החברתי של דובריו. בכך היא מצרה את ההתפתחות של השפה באופן המעניק יתרון תרבותי לקבוצות חברתיות מסוימות. הנסיון ליצור שפה ''תקנית'' (מהלך אותו ביצעו מדינות לאום רבות) הוא בהכרח גם נסיון לנכס את השפה בידי גורמים בעלי סמכות וכוח, היוצרות ''תקן'' המעדיף צורות התבטאות מסוימות על אחרות. בכך הוא אינו שונה מהנסיונות הנפוצים בעידן המודרני לנכס חלקים מהתרבות וליצור לגביהם תקן המעדיף את ביטויי התרבות האופייניים למעמדות מסוימים (באומנות, בהגות, בדת, וכדומה). למונופוליציה של תקני הערכה תרבותיים (בידי המדינה, האקדמיה או השוק) ישנן השלכות שליליות הן ברמת הדינמיות החברתית והן ברמת אי השוויון החברתי. מונופוליזציה מונעת (או מעכבת) את יצירתם של חידושים נחוצים ומתבקשים, וגורמת להעדפת ביטויים תרבותיים המאפיינים קבוצות בעלות עוצמה חברתית תוך הפחתת ערכם של ביטויים תרבותיים המאפיינים קבוצות חסרות עוצמה חברתית. |
|
||||
|
||||
לרוב העמים יש שפה תקנית (שהאליטות משמרות ומעבירות מדור לדור), שפה עממית ולפעמים גם עגה נמוכה עוד יותר (פידג'ין ודומותיה). אני מבינה שההנחה שלך היא שהשפה יוצרת מציאות. ובכן, גם להפך - השפה נוצרת מתוך העולם ומשקפת אותו. אם מחר בבוקר ייצא חוק שדורש מכולם, למשל, לדבר בדיוק באותו אוצר מילים ומספר מילים, עדיין תוכל להבדיל בין שיחות של בני האליטות הישנות לבין שיחות של אנשי פריפריה עניים. דוגמה נחמדה אחת נמצאה בכתבה (שפורסמה במגזין אמריקני לפני מספר חודשים ותורגמה להארץ) על שמות בנים ובנות שהיו פופולריים בשכבות שונות באוכלוסייה. נמצא כי כמו בטרנדים, שמות נאצלים כמו "בריטני" או "פאריס" היו אופייניים לשכבות עשירות, בהדרגה חלחלו לשכבות נמוכות יותר, ובערך ברגע שבו ילדי שחורים בשכונת עוני החלו להיקרא "בריטני", השם הזה נעלם כליל מהשכבות הגבוהות (כלומר, היו ילדות עשירות בנות 10-15 שנקראו כך, אבל אף תינוקת עשירה. ולכן, על פי תאריך הלידה של כל בריטני כזו, היית יכול לדעת תיאורטית כמה מרוויחים הוריה). מדובר, אגב, בתהליך מחזורי של כמה עשרות שנים - כל שם עלה וירד בסולם החברתי מספר פעמים על פי ההיגיון הזה. כתבתי בהמשך עוד כמה תגובות לטענותיך ומחקתי, כי לא באתי להגן על האקדמיה ופעילותה. אבל אישית, אני לא יודעת מה גרוע יותר - עברית מלאכותית שנוצרה במעבדת האקדמיה, או עברית חצצית "מהשטח", שמקורה בתרגום מילולי ועילג מאנגלית, ונוצרה במעבדתו של מי שבטוח ש"בעברית זה לא נשמע טוב", פשוט כי רוב חומר הקריאה שלו הוא אנגלית או אנגרית. |
|
||||
|
||||
כאן אין חלוקה על פי שכבות אוכלוסיה, אלא רק לפי שנים: http://babynamewizard.com/namevoyager |
|
||||
|
||||
מעניין מדוע בחרו בJava ולא בFlash. |
|
||||
|
||||
אי תלות בפלטפורמה ובפורמטים קנייניים? |
|
||||
|
||||
סביר יותר בעיני שזו פשוט הטכנולוגיה שהמתכנת שפנו אליו הכיר. |
|
||||
|
||||
Java היא קניינית. תשוחרר לOpen Source רק בעוד כמה חודשים... פשוט נראה לי מוזר, מפני שאין משתמשים יותר בJava Applets, בוודאי שלא לטובת ישומים קלים ומזדמנים, ולצערי Java אינה זמינה יותר בצורה סבירה על Windows XP. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |