 |
ספציפית באשר לדיראני, אני חושב שגורביץ ענה: או שהוא פושע מלחמה, ואז יש (או היה צריך) לשפוט אותו, או שלא, ואז אסור להחזיק אותו.
אבל הגישה הכללית שלך מציקה לי, והיא מאוד נפוצה בשיח הישראלי: למה אתה (יוסי) כותב על העוול שאנחנו עושים ללבנונים ולא על העוול שהם עשו לרון ארד.
אני חושב שאפילו אם יש סימטריה, זה לא צריך לעניין את יוסי (ואותך, ואותי), או מכל מקום אין שום טעם וסיבה לכתוב על זה באופן סימטרי. היה לזה מקום אם "האייל הקורא" היה מגזין אוסטרלי (נאמר) לקהל אוסטרלי והמאמר היה נכתב ע"י כתב אוסטרלי, שמתאר לקוראיו פיסה מסכסוך עם עוולות מוסריות בין שני גורמים זרים. אז אפשר לדרוש "אובייקטיביות" ותיאור סימטרי.
ההבדל כאן הוא שיש צד שהוא "אנחנו". אפשר לזעוק חמ(א)ס על העוול שעשו החיזבאללה לרון ארד, אבל לא סביר שמישהו מהם קורא את האייל. כאשר גורביץ כתב על העוולות שממשלת ישראל עושה, מדובר בעוולות שנעשות גם בשמו ובשמי ובשמך, וניתן אולי לומר שבמובן מסוים, אנו בעצמנו עושים את העוולות. יש לנו יכולת, ולו קטנה, ולו תאורטית, להשפיע על המדיניות. יש בחירות; יש לנו יכולת להפגין; אם וכאשר יהיו לנו ילדים נוכל לנסות לחנך אותם בדרך כזו ולא אחרת. זהו עיקר הטעם במאמרים מסוג זה, לא רק לציין באופן אקדמי שבמקום מסוים בעולם מישהו ביצע עוול למישהו אחר - זה כאן, וזה אנחנו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש