בתשובה לרודי וגנר, 08/07/06 14:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא בסין יש תקתיק לטיני קבוע, אחד משני תעתיקים מוכרים, שהתייר הממוצע לומד בקלות מספר המטיילים שלו. ומי שמכיר את התעתיק יודע שX הוא למעשה הצליל SH. כמובן שלא כולם טרחו להתעדכן, ולכן יש לנו שיר על XANADU ולא על SHANADU. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קבוע זה יופי, אבל האם הוא משתמש בסימנים מעל ומתחת לאותיות? מצד שני, סינית היא בעיה אחרת בגלל שהיא לא מבוססת-אותיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסימנים הכתובים בשפה הסינית מייצגים מילים בנות הברה אחת או שתיים, שמשקלן מרכזי מאוד להפרדתן ממילים הבנויות מאותן הברות אבל עם משקל ומשמעות אחרת. הסימנים הדיאקריטיים שמופיעים מעל אותיות התעתיק משמשמים לציון המשקל. אבל זה נכון שאלו יופיעו בספרים מסויימים ולא על שילוט הרחוב. אבל את הדוגמא העלתי משום שלמיטב ידיעתי לא נשקל מעולם לשנות את התעתיק על מנת שיתאים יותר לדוברי השפה האנגלית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |