 |
"טוב להכיר מחדש את הדור שיצר אמנות ללא שוק של ממש, ושבשבילו השחיתות והניוון החברתיים היו הזדמנות ליצור משהו מועיל. הפוליטיקאים היו אחראים לרצח המוני, המפרסמים היו רמאים, העיתונות צינזרה את עצמה. לכן הדאדאיסטים החליטו שהגיע הזמן להיפטר מהכללים. הלאה הלאומנות וקלישאות הרומנטיקה והאקספרסיוניזם... במקומם אימצה תנועת הדאדא רוח חדשה של בינלאומיות, שיתוף פעולה ושקיפות. דאדא ייצג חירות. האמנות אולי חסרת תועלת, אבל היא גם חיונית".
בחינה של תנועת הדאדא בהקשר ההיסטורי והפוליטי שלה, ועל רקע טראומת מלחה"ע הראשונה:
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש